תנ"ך - ותוסף
אסתר
ותדבר
לפני
המלך
ותפל
לפני
רגליו
ותבך
ותתחנן־לו
להעביר
את־רעת
המן
האגגי
ואת
מחשבתו
אשר
חשב
על־היהודים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתּ֣וֹסֶף
אֶסְתֵּ֗ר
וַתְּדַבֵּר֙
לִפְנֵ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
וַתִּפֹּ֖ל
לִפְנֵ֣י
רַגְלָ֑יו
וַתֵּ֣בְךְּ
וַתִּתְחַנֶּן־ל֗וֹ
לְהַֽעֲבִיר֙
אֶת־רָעַת֙
הָמָ֣ן
הָאֲגָגִ֔י
וְאֵת֙
מַחֲשַׁבְתּ֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
חָשַׁ֖ב
עַל־הַיְּהוּדִֽים:
(אסתר פרק ח פסוק ג)
וַתּוֹסֶף
אֶסְתֵּר
וַתְּדַבֵּר
לִפְנֵי
הַמֶּלֶךְ
וַתִּפֹּל
לִפְנֵי
רַגְלָיו
וַתֵּבְךְּ
וַתִּתְחַנֶּן־לוֹ
לְהַעֲבִיר
אֶת־רָעַת
הָמָן
הָאֲגָגִי
וְאֵת
מַחֲשַׁבְתּוֹ
אֲשֶׁר
חָשַׁב
עַל־הַיְּהוּדִים:
(אסתר פרק ח פסוק ג)
ותוסף
אסתר
ותדבר
לפני
המלך
ותפל
לפני
רגליו
ותבך
ותתחנן־לו
להעביר
את־רעת
המן
האגגי
ואת
מחשבתו
אשר
חשב
על־היהודים:
(אסתר פרק ח פסוק ג)
ותוסף
אסתר
ותדבר
לפני
המלך
ותפל
לפני
רגליו
ותבך
ותתחנן־לו
להעביר
את־רעת
המן
האגגי
ואת
מחשבתו
אשר
חשב
על־היהודים:
(אסתר פרק ח פסוק ג)
וְאוֹסֵיפַת
אֶסתֵּר
וּמַלֵילַת
קֳדָם
מַלכָּא
וּנפַלַת
קֳדָם
רַגְלוֹי
וּבכִיאַת
וּפַיֵיסַת
לֵיהּ
לְבַטָלָא
יָת
בִּישָׁת
הָמָן
דְּמִן
יֵחוּס
דַּאֲגַג
וְיָת
זִמיוֹנֵיהּ
דְּחַשִׁיב
עַל
יְהוּדָאִין
:
וְאוֹסֵיפַת
אֶסתֵּר
וּמַלֵילַת
קֳדָם
מַלכָּא
וּנפַלַת
קֳדָם
רַגלוֹי
וּבכָת
וְאִתחַנַנַת
לֵיהּ
לְמֶעבַּר
יָת
בִּשׁתָּא
דְהָמָן
בַּר
הַמְדָתָא
אֲגָגַיָא
וְיָת
מַחשַׁבתֵּיהּ
דְּחַשֵׁיב
עַל
יְהוּדָאֵי
:
ותוסף
-
ג'
מלא:
ש"א
יט
,
ח;
יח'
כג
,
יד;
*אס'
ח
,
ג.
(ואחד:
תוסף
-
דב'
ג
,
כו).
ותוסף
ג'
מל'
וסימנה'
ותוסף
המלחמה
אל
תזנותיה
ותוסף
אסתר.
ותוסף
-
ג'
מל';
המן
האגגי
-
ל'
חס'
בן
המדתא.
להעביר
את
רעת
המן
-
שלא
תתקיים
עצתו
הרעה.
ותוסף
אסתר
ותדבר
לפני
המלך
ותפל
לפני
רגליו...
ותאמר
אם
על
המלך
טוב
ואם
מצאתי
חן
לפניו
וכשר
הדבר
לפני
המלך
-
לקיים
אומה
שלימה
שלא
חטאה
לך
יותר
משישוה
לך
לאבדה.
וטובה
אני
בעיניו
-
פתרונו:
בתחילה
,
עד
שלא
ידעת
בעמי
ובמולדתי
,
לקחתני
למלכות;
אילו
היית
יודע
שאני
יהודית
לא
קיבלתני
למלכה.
עכשיו
שאתה
יודע
שיהודית
אנכי
,
אם
טובה
אני
בעיניך
שתקיימני
לך
לאשה
,
יכתב
להשיב
את
הספרים
מחשבת...
בן
המדתא
האגגי;
כי
איככה
אוכל
וראיתי....
ותוסף
אסתר
ותדבר
לפני
המלך
ותפל
לפני
רגליו
ותבך
ותתחנן
לו...
ויושט
המלך
לאסתר
את
שרביט
הזהב
-
כדי
להעמידה.
ותבך
ותתחנן
לו
להעביר
את
רעת
המן
האגגי
-
והוא
אמר:
יהיה
כן.
וטעם
ותוסף
אסתר
-
בעבור
כי
כל
שאילתה
היתה
להשמיד
המן
(ראה
אס'
ז
,
ו).
ותוסף
-
בעבור
שאמרה
"ועמי
בבקשתי"
(אס'
ז
,
ג)
,
אמר
הכתוב:
ותוסף.
ותפול
-
ברצונה
,
כמו
"וישמע
משה
ויפול
על
פניו"
(במ'
טז
,
ד).
להעביר
את
רעת
המן
-
להשיב
את
הספרים
(ראה
להלן
,
ה).
על
כן
אמר
המלך:
"אין
להשיב"
(להלן
,
ח).
ואת
מחשבתו
-
שלא
יֵהרגו
היהודים.
ותוסף
אסתר
ותדבר
לפני
המלך
וגו'
-
הנה
השתדלה
עתה
להפר
עצת
המן
,
ועל
זה
הוכרחה
להתיר
עצמה
למות
להכנס
אל
החצר
הפנימית
ואם
לא
נקראת
(ראה
אס'
ד
,
יא)
,
כי
בזולת
זה
לא
הועילו
מעשיה
כלל
להצלת
ישראל.
וראוי
שתדע
,
שכבר
יתבאר
מזה
המקום
כי
האותיות
הראשונות
ששלח
המן
בשם
המלך
(ראה
אס'
ג
,
יג)
,
לא
היו
לצוות
שישמידו
ויהרגו
היהודים
ויאבדום
ויבוזו
שללם
,
אבל
היתה
לתת
רשות
לצריהם
ומבקשי
נפשם
להשמידם
ולאבדם.
ואחשוב
שאֵלו
שהיו
אויבי
ישראל
היו
כולם
מזרע
עמלק
,
והם
היו
משתדלים
בהשמדת
ישראל
מראש
,
כמו
שנזכר
בתורה.
ועתה
כשמצאו
ישראל
בשפלות
היה
השתדלותם
לכלותם.
ולהִגָלות
לשם
יתעלה
רצון
עמלק
בהשמדת
ישראל
,
צוה
השם
יתעלה
בתורה
למחות
זכרו
(ראה
דב'
כה
,
יט).
ולולא
השגחתו
יתעלה
כבר
היה
תמיד
עמלק
מנצח
,
כמו
שבארנו
בסוף
פרשת
'ויהי
בשלח'.
וידמה
שעל
זאת
המלחמה
נתנבא
יעקב
באמרו
על
בנימן
"בבקר
יאכל
עד
ולערב
יחלק
שלל"
(בר'
מט
,
כז).
והנה
היה
ה'בקר'
מלחמת
שאול
עם
עמלק
(ראה
ש"א
טו)
כי
אז
היתה
התחלת
המלכות
לישראל
,
וה'ערב'
היה
בעת
מרדכי
,
שערבה
ושקעה
מלכותן
של
ישראל.
ולפי
שכתב
אשר
נכתב
בשם
המלך
ונחתם
בטבעת
המלך
אין
להשיב
(ראה
להלן
,
ח)
,
הוכרחו
לקחת
עצה
למלט
היהודים
מיד
צריהם
ביום
ההוא
,
כשנתן
המלך
להם
רשות
שיתקבצו
היהודים
להציל
נפשם
מיד
הצרים
אותם
הקמים
עליהם
להרגם;
ונתן
להם
רשות
אז
להשמיד
להרוג
ולאבד
את
כל
חיל
עם
ומדינה
הצרים
אותם
ושללם
לבוז
(ראה
להלן
,
יא)
,
כאלו
היה
זה
מהמלך
לתת
רשות
לשני
החלקים
להלחם
זה
עם
זה
ולבוז
זה
את
שלל
זה.
וידמה
כי
לרוב
כעס
המלך
על
דבר
המן
לא
השתדלה
אסתר
לשוב
לפניו
עד
אחר
זמן
,
יתכן
בו
שתשוך
חמת
המלך.
או
אולי
המתינה
עד
ראותה
אם
תקרא
לפני
המלך;
וכאשר
ראתה
שעבר
זמן
רב
ולא
נקראת
לבא
לפניו
,
הוכרחה
להתיר
עצמה
למות
,
לדבר
עמו
להשיב
מחשבת
המן.
או
נתקבצו
אלו
שתי
הסבות.