תנ"ך - כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר־ימצא את־עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֠י אֵיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בָּרָעָ֖ה אֲשֶׁר־יִמְצָ֣א אֶת־עַמִּ֑י וְאֵֽיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בְּאָבְדַ֖ן מוֹלַדְתִּֽי: ס (אסתר פרק ח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר־יִמְצָא אֶת־עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי: ס (אסתר פרק ח פסוק ו)

טקסט בלבד:

כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר־ימצא את־עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי: ס (אסתר פרק ח פסוק ו)

תיקון קוראים:

כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר־ימצא את־עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי: ס (אסתר פרק ח פסוק ו)
אֲרוּם אֵיכְדֵין אִיכּוֹל לְסוֹבָרָא וּלמִחמֵי בְּבִשׁתָּא דִּי תִתְּדָן יָת עַמִי וְאֵיכְדֵין אִיכּוֹל לְמִתעַתָּדָא וּלמִחמֵי בְּעִידָּן דְּיוֹבְדוּן גְּנִיסַת יַלדוּתִי :

מַטוּל דְּהֵיך אֲנָא יָכְלָא לְמִחזֵי בְּבִשׁתָּא דְּתַשׁכַּח יָת אוּמָתִי וְהֵיך אֲנָא יָכְלָא לְמִחזֵי בְּאוּבדָנָא דְּתוֹלַדתִּי :

וראיתי - י"ב: ראה קה' ב , יג. ברעה - ב': *אס' ח , ו; נחמ' יג , ז.

ברעה ב' וסימנהון אשר ימצא ואבינה ברעה.

וראיתי - י"ב; ברעה - ב'; וראיתי - י"ב; באבדן - ל'.

כי איככה אוכל - כי היאך אוכל לעמוד ולקיים ואראה צרת עמי. באבדן - באבוד אותם בנים של מולדתי.

ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו... ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך - לקיים אומה שלימה שלא חטאה לך יותר משישוה לך לאבדה. וטובה אני בעיניו - פתרונו: בתחילה , עד שלא ידעת בעמי ובמולדתי , לקחתני למלכות; אילו היית יודע שאני יהודית לא קיבלתני למלכה. עכשיו שאתה יודע שיהודית אנכי , אם טובה אני בעיניך שתקיימני לך לאשה , יכתב להשיב את הספרים מחשבת... בן המדתא האגגי; כי איככה אוכל וראיתי....

ואם תאמר: מה איכפת לך מאחר שלא יגעו בך - כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי.

כ"ף איככה אוכל - כפול. ויש אומרים שהם שתי מלות , כמו 'איכה'; כי מצאנו "איכה תרעה" (שה"ש א , ז) , שטעמו כטעם "אַיֶכּה" (בר' ג , ט). איככה אוכל - לחיות. נו"ן באבדן - במקום מ"ם , או הוא לשון נקבות; והטעם: באבדן נפשות מולדתי. ויותר טוב היות באבדן - שם הפועל , כמו "מכת חרב והרג ואבדן" (אס' ט , ה); והנו"ן נוסף , כי משקלי שמות הפעלים משתנים.

כי איככה אוכל - כ"ף איככה נוסף , ככ"ף "ככר הירדן" (בר' יג , י) ובי"ת "בבבת עינו" (זכ' ב , יב). ברעה - בדבר הרעה; דרך קצרה. את עמי - הזכרים , ומולדתי - הנקבות. על כן כתוב באבדן - לשון נקבות.

באבדן - שם דבר מן ה'איבוד'.
ריכוז קישורים