תנ"ך - וישם ׀ פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיָשֵׂ֣ם ׀ פָּ֠נָיו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כָּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה: (דניאל פרק יא פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְיָשֵׂם ׀ פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לוֹ תִהְיֶה: (דניאל פרק יא פסוק יז)

טקסט בלבד:

וישם ׀ פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה: (דניאל פרק יא פסוק יז)

תיקון קוראים:

וישם ׀ פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה: (דניאל פרק יא פסוק יז)
וישם - ו' רפין: במ' ו , כו; צפ' ב , יג; תה' פה , יד; איוב כד , כה; *דנ' יא , יז , יח. להשחיתה - ד': יש' לו , י; יר' נא , יא; דנ' יא , יז; דה"א כא , טו. ולא - לו - ה' (בלישנא): *בר' לח , ט; חב' א , ו; ב , ו; מש' כו , יז; דנ' יא , יז. (וחד: לו לא - דב' לב , ה).

וְישם ו' רפיי' ישא יי' פניו ויט ידו על צפון אפו לדרך פניו פניו פניו.

וישם - ו' רפ'; ובת הנשים - ל'; ולא - לו - ה'.

וישם פניו - מלך הצפון לבוא בתוקף כל מלכותו של מלך הנגב. וישרים עמו - עם מלך הנגב , גם עליהם ילחם מלך הצפון באותן הימים. ועשה - והצליח. ובת הנשים יתן לו להשחיתה - זו כנסת ישראל היפה בנשים , יצוה מלך הצפון לשר צבאו להשחיתה. ואומר אני , שהוא אנטיוכס הרשע מלך יון , שגזר גזרות על ישראל וצוה לפוליפוס שר צבאו להרוג את כל הקורא שמו יהודי , כמו שכתוב בספר יוסיפון. ולא תעמוד - עצתו זאת. ולא לו תהיה - בת הנשים; שעמד מתתיהו בן יוחנן ופרק עולו מעל ישראל.

וישם פניו לבוא בתוקף כל מלכות ישראל , וישלימו עמו , ויתנו לו מס. ובת הנשים - היא מלכת שבא , שעד היום לא מָלך עליהם זכר. אז יקום קושר שירצה למסור אותה ביד מלך הצפון , ולא תוכל לעמוד ולא תהיה , כי תברח.

וישם פניו לבוא בתקף כל מלכות - מצרים , שהוא הנגב. וישרים עמו ויעשה - עמו שלום. ובת הנשים - היא מלכת שבא , יתן לו מלך הנגב להשחיתה , כי ברשותו היא והיא תסרח; וזהו ולא תעמד ולא לו תהיה - שלא יקחנה.

וישם מלך הצפון פניו לבוא בתוקף כל מלכות ארץ הנגב , ובישרים מישראל עמו להשחיתם , אשר לא רצו להמיר תורתם; ועשה מה שרצה מזה. והנה בת אחת לנשים השלימות. והיא חנה ושבעת בניה (ראה יוסיפון ע' 70 - 75 ) , יתן חילו למלך להשחיתה; כי ככה סופר , כי המלך נפרד מירושלם כאשר לקחוה והביאוה לו. ולא תעמוד - רוצה לומר , שלא תנצל מידו , ולא תהיה למלך יכולת להמיר דתה , היא ובניה , כי נהרגו כלם לכבוד השם , וגם היא מתה אחריהם.

בתוקף כל מלכותו - של מלך הנגב. וישרים עמו - שיהא לו הצלחה גדולה ולא ימצא מכשול לפניו. ובת הנשים יתן לו - מלך הנגב יתן לו את בתו למלך הצפון לבוא עליה , וישתוק ולא יבוא עליו. ולא תעמוד עמו - זו בת הנשים. ולא לו תהיה - שלא יחוש לקבלה.
ריכוז קישורים