תנ"ך - וישב
וישם
׀
פניו
לאיים
ולכד
רבים
והשבית
קצין
חרפתו
לו
בלתי
חרפתו
ישיב
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיָשֵׂ֧ב
וְיָשֵׂ֧ם
׀
פָּנָ֛יו
לְאִיִּ֖ים
וְלָכַ֣ד
רַבִּ֑ים
וְהִשְׁבִּ֨ית
קָצִ֤ין
חֶרְפָּתוֹ֙
ל֔וֹ
בִּלְתִּ֥י
חֶרְפָּת֖וֹ
יָשִׁ֥יב
לֽוֹ:
(דניאל פרק יא פסוק יח)
וְיָשֵׂב
וְיָשֵׂם
׀
פָּנָיו
לְאִיִּים
וְלָכַד
רַבִּים
וְהִשְׁבִּית
קָצִין
חֶרְפָּתוֹ
לוֹ
בִּלְתִּי
חֶרְפָּתוֹ
יָשִׁיב
לוֹ:
(דניאל פרק יא פסוק יח)
וישב
וישם
׀
פניו
לאיים
ולכד
רבים
והשבית
קצין
חרפתו
לו
בלתי
חרפתו
ישיב
לו:
(דניאל פרק יא פסוק יח)
וישב
וישם
׀
פניו
לאיים
ולכד
רבים
והשבית
קצין
חרפתו
לו
בלתי
חרפתו
ישיב
לו:
(דניאל פרק יא פסוק יח)
וישב
(כתיב;
וישם
קרי)
-
ו'
כתיב
בי"ת
וקרי
מ"ם:
יהו'
ג
,
טז;
כד
,
טו;
מ"ב
ה
,
יב;
יב
,
י;
כג
,
לג;
דנ'
יא
,
יח.
וישם
(קרי)
-
ו'
רפין:
ראה
לעיל
,
יז.
ישיב
-
כ"ד:
בר'
נ
,
טו;
שמ'
כא
,
לד;
וי'
כה
,
נא
,
נב;
דב'
יז
,
טז;
לב
,
מג;
ש"א
כו
,
כג;
ש"ב
כב
,
כא;
מ"א
ב
,
יז;
יש'
מד
,
יט;
יח'
יח
,
ז
,
ח
,
יב;
לג
,
טו;
הו'
יב
,
ג
,
טו;
תה'
יח
,
כא;
נד
,
ז;
מש'
יב
,
יד;
טו
,
א;
כה
,
יג;
איוב
ט
,
יג;
לט
,
יב;
דנ'
יא
,
יח.
וישב
-
וישם
ק';
ישיב
-
כ"ד.
והשבית
קצין
חרפתו
לו
-
והשבית
הקדוש
ברוך
הוא
את
גדופו
ואת
חרפתו
,
שהיה
מחרף
את
הקדוש
ברוך
הוא
ואת
ישראל
,
כמו
שכתוב
בספר
יוסיפון;
והשיבו
עליו
,
שהכהו
בשחין
רע
בעודו
בדרך
,
שהלך
לצור
על
ירושלים
והסריח
בשרו
ונשרו
אבריו
,
ואמר
לעבדיו
להשיבו
לאנטוכיא
,
ולא
הספיק
לבוא
שם
עד
שמת
בחוליים
רעים.
והשבית
כל
קצין
שהיה
מחרף
אותו
,
בלתי
חרפתו
ישיב
לו
בלבד.
וישב
(הכתיב).
והקצין
שהיה
מחרף
ישיב
גמולו
בראשו
(ע"פ
מ"א
ב
,
לב)
,
שיעלה
לו
כמו
חרפתו
,
לא
יותר.
וישם
פניו
לאיים
-
לתפוש
כל
ירא
השם.
ולכד
רבים
-
שהיו
שומרים
התורה
,
כמו
שסופר.
והנה
שר
וקצין
,
והוא
מתתיהו
השבית
חרפתו
לו.
רוצה
לומר
,
שכבר
השבית
האיש
שהיה
מחרף
את
השם
מישראל
,
כמו
שסופר.
ויהיה
הרצון
בחרפתו
-
איש
חרפתו:
בלתי
איש
חרפתו
ישיב
לו
,
כי
כבר
הרג
עם
המחרף
ההוא
שר
הצבא
אשר
היה
אצלו.
וישם
פניו
לאיים
-
שלא
ילך
על
מלך
הנגב
,
אלא
ישים
לבו
להשחית
השרים.
והשבית
קצין
חרפתו
-
כל
קצין
שהיה
מחרפו
בראשונה
עכשיו
העבירו.
בלתי
חרפתו
ישיב
לו
-
יותר
ממה
שהיה
מחרפו
,
ישיב
לו
גמולו.