תנ"ך - דניאל פרק יא פסוק ד - וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּכְעָמְדוֹ֙ תִּשָּׁבֵ֣ר מַלְכוּת֔וֹ וְתֵחָ֕ץ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֣וֹת הַשָּׁמָ֑יִם וְלֹ֣א לְאַחֲרִית֗וֹ וְלֹ֤א כְמָשְׁלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָשָׁ֔ל כִּ֤י תִנָּתֵשׁ֙ מַלְכוּת֔וֹ וְלַאֲחֵרִ֖ים מִלְּבַד־אֵֽלֶּה: (דניאל פרק יא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד־אֵלֶּה: (דניאל פרק יא פסוק ד)

טקסט בלבד:

וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה: (דניאל פרק יא פסוק ד)

תיקון קוראים:

וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה: (דניאל פרק יא פסוק ד)
ותחץ - ל'.

וכעמדו תשבר מלכותו - וכשיתחזק הרבה ויעמוד על חזקתו תשבר מלכותו , שימות. ותחץ לארבע רוחות השמים - כתוב בספר בן גוריון , שחלק מלכותו לארבע ראשים ממשפחתו , הם ארבעה ראשי נמר שראה דניאל: "וארו חיוא אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גבה וארבע ראשין לחיותא" (ראה ז , ה - ו) , המשיל זה במזרח וזה במערב זה בצפון וזה בדרום; וכן בחזיון הראשון "ותעלינה חזות ארבע תחתיה" (דנ' ח , ח) - בקרנו של צפיר השעיר. ולא לאחריתו - ולא תבא הממשלה לבניו , אלא לבני משפחתו. אחריתו אינו נופל אלא על לשון בנים , וכן הוא אומר "ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה" (עמ' ד , ב) , ותרגם יונתן: "ובניכון ובנתיכון בדוגית ציידין". ולא כמשלו אשר משל - ולא תהא מלכות של אלו חזקה כמו של אלכסנדרוס. כי תנתש מלכותו - לחלק לארבע ראשים הללו ולאחרים מלבד אלה.

וכעמדו. טעם וכעמדו - שמת קרוב לשלשים שנה. ותחץ - כבר פירשתיו. ולא לאחריתו - פירושו: ולא לבנו , וככה "אחריהם בפיהם ירצו סלה" (תה' מט , יד). ולא כמשלו - לא היה אחד מהארבעה שמלכו תחתיו כמוהו בממשלה. וטעם ולאחרים מלבד אלה - שקשרו גם אחרים על הארבעה מלכים , שמלכו בארבעה מקומות , כאשר פירשתי (לעיל , ב). והנה אומר לך עתה כלל: כי מתחלת "ויחזק מלך הנגב" (להלן , ה) עד "וזרועים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז" (להלן , לא) - שהוא בפירוש חרבן בית שני מלחמות , ולזכור פרטיהן , ולחפש הספרים הקדמונים כספר יוסף בן גוריון אילו היינו יודעים כל דבריו - לא יועילנו עתה לדעת מה שעבר; ועל כן אפרש המלות והטעמים בדרך כלל , ואחר חרבן הבית אפרש בדרך פרט , עד "ובעת קץ" (להלן , מ) , כי משם הם העתידות שנשארו , כאשר אפרש.

ותחץ לארבע - הם המלכים שזכרתי למעלה. ולא לאחריתו - לבנו. ולא תהיה ממשלתם כממשלתו , כי תתחלק לארבע ולאחרים. וכלל אומר: לא ידענו הדברים שעברו , לכן נרדוף אחר המלות. ודע , כי רומי וקושטנטינא - צפנית מערבית לארץ ישראל , ופרס ובבל - מזרחית צפונית , ומצרים - מערבית דרומית , ושבא והודו - מזרחית דרומית. והמבין סוד הגלגל - יבין. כי רוחב ירושלם מקו ההשויה - שלשה ושלשים מעלות , ואין בו ספק. והאחרים לא יעמדו כי אם מעט.

כעמדו בתקפו , תשבר מלכותו בזולת שינוצח מאחד המלכים , אבל יהיה זה שישימו אנשי ביתו סם המות במאכלו; ואז תחץ מלכותו לארבע רוחות השמים , כי אז חלק אלכסנדר המלכות לארבעה שרים ממשפחתו , כמו שנזכר בספר יוסיפון בן גוריון (ע' 59 - 60 ). ולא לאחריתו - הנה הבן יקָרא 'אחרית האדם' , כי בו ישאר לו זכר בזה העולם. וכבר סופר שם , כי אשת אלכסנדר ילדה בן אחר מות אלכסנדר ולא ירש מהמלכות דבר , כי כבר היה לארבעה השרים אשר חלקו אליהם אלכסנדר בחייו , ולא כמשלו אשר משל - רוצה לומר , שלא תהיה ממשלת אלו גדולה כממשלת אלכסנדר , אשר היתה בתכלית התוקף , כי תנתש מלכותו ותעקר , ותגיע מקצת אלו הארבעה לקצת. וגם תעקר ותגיע לאחרים מלבד אלה. וכן היה , כי מלך יון המית מלך מצרים ולקח מידו את ארצותיו , והוא אנטיוכוס שהרע לישראל מאד. גם סיפר באותם הסיפורים , שקצת המלכיות מרדו והומלך שם מלך אחר.

ומה שאומר כי תנתש מלכותו - זהו פירושו: המלוכה שחילק אלכסנדר ונתנה לאשר ישר בעיניו , תינתש אותה המלוכה מן השמים; שיבטלוה ויתנוה למלך הצפון ולמלך הנגב (ראה להלן , ה - ו).