תנ"ך - אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתה רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֱדַ֙יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א תְּוַ֖הּ וְקָ֣ם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְאָמַ֜ר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי הֲלָא֩ גֻבְרִ֨ין תְּלָתָ֜ה רְמֵ֤ינָא לְגוֹא־נוּרָא֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְאָֽמְרִין֙ לְמַלְכָּ֔א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽא: (דניאל פרק ג פסוק כד)

אדין - י"ח ראשי פסוקים (בסיפרא , מלעיל): ראה דנ' ב , יז. בהתבהלה - ב': דנ' ב , כה; ג , כד.

כל לגוא נורא בגוא נורא כתב א'. וכל עבד נגו כת' חס' א' ב' מ' חד די יאמר שלה על אלההון.

אדין - י"ח ראש' פסוק'; תוה - ל'; בהתבהלה - ב'; להדברוהי - ל' ומל'; רמינא - ל' ומל'.

תוה - תמה. וקם בהתבהלה - ועמד בבהלה. ענין ואמרין - עונין ואומרין למלך. יציבא מלכא - אמת דבר המלך.

אדין. להדברוהי - כמו "בתוך הדברו" (מי' ב , יב).

אז נבוכדנצאר תמה וקם נבהל; ענה ואמר לפקידיו: הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך כבשן האש קשורים?! ענו ואמרו אל המלך: אמת המלך!

תוה - חרד; תרגם "ויחרד" (בר' כז , לג): "ותוה" (ת"א). להדברוהי - למנהיגיו.