תנ"ך - ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר שלה שלו על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמִנִּי֘ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כָל־עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־יֵאמַ֤ר שָׁלֻה֙ שָׁלוּ֙ עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ אֱלָ֣הּ אָחֳרָ֔ן דִּֽי־יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה: (דניאל פרק ג פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי־יֵאמַר שָׁלֻה שָׁלוּ עַל אֱלָהֲהוֹן דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כָּל־קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָהּ אָחֳרָן דִּי־יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה: (דניאל פרק ג פסוק כט)

טקסט בלבד:

ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר שלה שלו על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה: (דניאל פרק ג פסוק כט)

תיקון קוראים:

ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר שלה שלו על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה: (דניאל פרק ג פסוק כט)
שלו (קרי; שלה כתיב) - ו' (ה' כתיב ו"ו וחד כתיב ה"א): יר' יב , א; איכה א , ה; דנ' ג , כט; ו , ה; *עז' ד , כב; ו , ט. שלה - י"ד כתיב ה"א וקרין ו"ו (אינו כולל צורות בו"ו החיבור): *וי' כא , ה; *דב' כא , ז; מ"א כב , מט; מ"ב כד , י; יר' ב , טו; כב , ו; נ , ו; יח' כג , מג; לה , יב; לז , כב; תה' עג , ב; איוב טז , טז; *איכה ד , יז; דנ' ג , כט. נגוא - י"ב יתיר אל"ף בסופי תיבות: ראה דנ' ב , לט.

אמה - ל'; ולשן - ל'; שלה - שלו ק'; נגוא - ל' מל' למע'.

שים טעם - כלומר: יושם חק. די יימר שלו - אשר יאמר משגה , כלומר: שום דבר של גנאי. הדמין - אברים , כלומר: ינתחוהו לאברים. נולי ישתוה - אשפה יושם. די יכול להצלה כדנה - אשר יכול להציל כזאת.

ומני. שלו - כמו 'שגגה' , וכמהו "על השל" (ש"ב ו , ז). יכל להצלה כדנא (בנוסחנו: כדנה) - כאלהים הזה.

וממני נתנה דת , אשר כל עם אומה ולשון שיאמר שגגה על אלהי שדרך מישך ועבד נגו ינותח לנתחים , וביתו יושם לאשפה , לפי שאין אל אחר יוכל להציל כמו זאת ההצלה זולתו.

ומיני שים טעם - ומצידי ישום ציווי ותוכן דבר. די יאמר שלו - שגגה. שכל המדבר כנגד הבורא שוגג הוא , ואינו יודע מה אומר. הדמין - נתחים. נולי ישתוה - מקום אשפה וניוול יושם. כל קבל דלא איתי - כנגד שאין אלוה אחר שיוכל להציל הצלה גדולה כזאת.
ריכוז קישורים