תנ"ך - באדין
קרבו
ואמרין
קדם־מלכא
על־אסר
מלכא
הלא
אסר
רשמת
די
כל־אנש
די־יבעא
מן־כל־אלה
ואנש
עד־יומין
תלתין
להן
מנך
מלכא
יתרמא
לגוב
אריותא
ענה
מלכא
ואמר
יציבא
מלתא
כדת־מדי
ופרס
די־לא
תעדא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בֵּ֠אדַיִן
קְרִ֨בוּ
וְאָמְרִ֥ין
קֳדָם־מַלְכָּא֘
עַל־אֱסָ֣ר
מַלְכָּא֒
הֲלָ֧א
אֱסָ֣ר
רְשַׁ֗מְתָּ
דִּ֣י
כָל־אֱנָ֡שׁ
דִּֽי־יִבְעֵא֩
מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ
וֶֽאֱנָ֜שׁ
עַד־יוֹמִ֣ין
תְּלָתִ֗ין
לָהֵן֙
מִנָּ֣ךְ
מַלְכָּ֔א
יִתְרְמֵ֕א
לְג֖וֹב
אַרְיָוָתָ֑א
עָנֵ֨ה
מַלְכָּ֜א
וְאָמַ֗ר
יַצִּיבָ֧א
מִלְּתָ֛א
כְּדָת־מָדַ֥י
וּפָרַ֖ס
דִּי־לָ֥א
תֶעְדֵּֽא:
(דניאל פרק ו פסוק יג)
בֵּאדַיִן
קְרִבוּ
וְאָמְרִין
קֳדָם־מַלְכָּא
עַל־אֱסָר
מַלְכָּא
הֲלָא
אֱסָר
רְשַׁמְתָּ
דִּי
כָל־אֱנָשׁ
דִּי־יִבְעֵא
מִן־כָּל־אֱלָהּ
וֶאֱנָשׁ
עַד־יוֹמִין
תְּלָתִין
לָהֵן
מִנָּךְ
מַלְכָּא
יִתְרְמֵא
לְגוֹב
אַרְיָוָתָא
עָנֵה
מַלְכָּא
וְאָמַר
יַצִּיבָא
מִלְּתָא
כְּדָת־מָדַי
וּפָרַס
דִּי־לָא
תֶעְדֵּא:
(דניאל פרק ו פסוק יג)
באדין
קרבו
ואמרין
קדם־מלכא
על־אסר
מלכא
הלא
אסר
רשמת
די
כל־אנש
די־יבעא
מן־כל־אלה
ואנש
עד־יומין
תלתין
להן
מנך
מלכא
יתרמא
לגוב
אריותא
ענה
מלכא
ואמר
יציבא
מלתא
כדת־מדי
ופרס
די־לא
תעדא:
(דניאל פרק ו פסוק יג)
באדין
קרבו
ואמרין
קדם־מלכא
על־אסר
מלכא
הלא
אסר
רשמת
די
כל־אנש
די־יבעא
מן־כל־אלה
ואנש
עד־יומין
תלתין
להן
מנך
מלכא
יתרמא
לגוב
אריותא
ענה
מלכא
ואמר
יציבא
מלתא
כדת־מדי
ופרס
די־לא
תעדא:
(דניאל פרק ו פסוק יג)
באדין
-
ט'
בטעמא
(תלישא
גדולה
,
בלישנא):
ראה
דנ'
ב
,
מו.
קרבו
-
י'
חסר
(בלישנא):
ראה
דנ'
ג
,
ח.
מנך
-
ה':
ראה
דנ'
ב
,
כג.
ענה
מלכא
-
ה'
בטעמא
(אזלא
וגרש):
ראה
דנ'
ד
,
טז.
קרבו
י'
חס'
וסימנה'
וכי
תקרב
קרבן
ויקרבו
בני
אהרן
בהקרבם
אש
זרה
קדמייה
הקרב
את
קרבנו
תקרבון
אלי
ושמעתיו
ואת
מלך
העי
תפשו
חי
והעלה
אשר
יקרב
הנשיא
קרבו
גברין
כשדאין
קרבו
ואמרין
קדם
מלכא
והקרבו
לחנכת
בית
אלהא.
על
אסר
מלכא
-
על
בטול
אסור
המלך
אשר
באו
להלשין.
יציבא
מילתא
-
אמת
הדבר.
באדין.
לגוב
אריותא
-
בור
היה
מלא
אריות
,
ושם
משליכים
טרפם
וכל
מי
שהיה
בן
מות.
אז
קרבו
ואמרו
לפני
המלך
על
דבר
איסר
המלך:
הלא
איסר
כתבת
שכל
איש
אשר
יבקש
מכל
אלוה
ואדם
עד
שלשים
יום
כי
אם
ממך
,
המלך
,
יושלך
לבור
האריות.
ענה
המלך
ואמר:
אמת
הדבר
,
כדת
מדי
ופרס
אשר
לא
תעבור.