תנ"ך - ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא פרסאה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְדָנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח בְּמַלְכ֣וּת דָּרְיָ֑וֶשׁ וּבְמַלְכ֖וּת כּ֥וֹרֶשׁ פָּרְסָיאָֽ פָּרְסָאָֽה: פ (דניאל פרק ו פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פָּרְסָיאָ פָּרְסָאָה: פ (דניאל פרק ו פסוק כט)

טקסט בלבד:

ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא פרסאה: פ (דניאל פרק ו פסוק כט)

תיקון קוראים:

ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא פרסאה: פ (דניאל פרק ו פסוק כט)
פרסיא - פרסאה ק'.

ובמלכות כורש - שמלך אחר דריוש , שלא מלך דריוש המדי אלא שנה אחת ונהרג במלחמה , כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון , והמליכו את כורש חתנו עליהם בתוך החיל.

ודניאל דנא (בנוסחנו: דנה) הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה (הקרי) - והנה יורה כי לא חיה יותר , כי זקן היה. וששבצר (ראה עז' א , ח) הוא זרובבל ולא דניאל (ראה פס"ר ו) , בשתי ראיות: שאמר על זרובבל "פחת יהודה" (חגי א , א) - ויהיבו לששבצר שמיה די פחה שמיה" (עז' ה , יד); וראיה אחרת , גדולה וחזקה מזאת , שאמר זכריה "ידי זרובבל יסדו הבית הזה" (זכ' ד , ט) - וכמה כתוב בספר עזרא , ושם כתוב "אדין ששבצר דך אתאי (לפנינו: אתא) יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם" (ראה עז' ה , טז).

ודניאל זה הצליח במלכות דריוש ובמלכות כורש הפרסי. והנה היה כורש חתן דריוש המדי , ונתן לו דריוש המלוכה אחריו; וידמה שדריוש לא מלך שנה אחת שלמה כמו שנבאר אחר זה. וכבר תמצא שאמר ירמיה "כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם" (כט , י). כן היה. כי בשנה הראשונה לנבוכדנצאר החל גלות ישראל אל בבל; אז גלה יהויקים וגלו עמו קצת מבני יהודה , כמו שזכרנו בראש זה הספר. ונשארו ששים ותשע שנים עד מות בלשצר. ובשנה אחת לכורש נשלמו שבעים שנה , ואז פקד יי' את ישראל , כמו שכתוב בראש עזרא (ראה עז' א). אז אמר השם "לירושלם תבנה והיכל תוסד" , כמו שאמר ישעיה (מד , כח). ואף על פי שהיו להם מתנגדים אחר זה , הנה אז התחילה הישועה לצמוח. וידמה , שעונותיהם הטו שלא נשלמה הישועה אז. ומה שכתוב בנבואת זכריה "עד מתי אתה לא תרחם את ערי ירושלם ואת יהודה אשר זעמת זה שבעים שנה" (א , יב) , אינו מחייב שלא יהיה מחרבן ירושלם עד העת ההיא כי אם שבעים שנה; כי יותר הוא מזה המספר , כשנמנה מלכות דריוש וכורש וארתחשסתא , עד השנה השנית לדריוש הפרסי. אך הזעם היה שבעים שנה , רוצה לומר: מעת גלות יהויקים , כי מאז פנה אליהם יי' לרעה עד תחלת מלכות כורש. ואחר זה לא זעם ולא רחם בשלימות , כי כבר היו לישראל מתנגדים באותו הבנין , והוא בקש עתה מהשם שירחם בימי דריוש הפרסי. הנה זה מה שראינו לבאר במה שהגבלנו ביאורו בזה המקום. (תשע תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות)

ודניאל דנא הצלח - דברי הספר הם.
ריכוז קישורים