תנ"ך - ודניאל
דנה
הצלח
במלכות
דריוש
ובמלכות
כורש
פרסיא
פרסאה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְדָנִיֵּ֣אל
דְּנָ֔ה
הַצְלַ֖ח
בְּמַלְכ֣וּת
דָּרְיָ֑וֶשׁ
וּבְמַלְכ֖וּת
כּ֥וֹרֶשׁ
פָּרְסָיאָֽ
פָּרְסָאָֽה:
פ
(דניאל פרק ו פסוק כט)
וְדָנִיֵּאל
דְּנָה
הַצְלַח
בְּמַלְכוּת
דָּרְיָוֶשׁ
וּבְמַלְכוּת
כּוֹרֶשׁ
פָּרְסָיאָ
פָּרְסָאָה:
פ
(דניאל פרק ו פסוק כט)
ודניאל
דנה
הצלח
במלכות
דריוש
ובמלכות
כורש
פרסיא
פרסאה:
פ
(דניאל פרק ו פסוק כט)
ודניאל
דנה
הצלח
במלכות
דריוש
ובמלכות
כורש
פרסיא
פרסאה:
פ
(דניאל פרק ו פסוק כט)
ובמלכות
כורש
-
שמלך
אחר
דריוש
,
שלא
מלך
דריוש
המדי
אלא
שנה
אחת
ונהרג
במלחמה
,
כאשר
כתוב
בספר
יוסף
בן
גוריון
,
והמליכו
את
כורש
חתנו
עליהם
בתוך
החיל.
ודניאל
דנא
(בנוסחנו:
דנה)
הצלח
במלכות
דריוש
ובמלכות
כורש
פרסאה
(הקרי)
-
והנה
יורה
כי
לא
חיה
יותר
,
כי
זקן
היה.
וששבצר
(ראה
עז'
א
,
ח)
הוא
זרובבל
ולא
דניאל
(ראה
פס"ר
ו)
,
בשתי
ראיות:
שאמר
על
זרובבל
"פחת
יהודה"
(חגי
א
,
א)
-
ויהיבו
לששבצר
שמיה
די
פחה
שמיה"
(עז'
ה
,
יד);
וראיה
אחרת
,
גדולה
וחזקה
מזאת
,
שאמר
זכריה
"ידי
זרובבל
יסדו
הבית
הזה"
(זכ'
ד
,
ט)
-
וכמה
כתוב
בספר
עזרא
,
ושם
כתוב
"אדין
ששבצר
דך
אתאי
(לפנינו:
אתא)
יהב
אשיא
די
בית
אלהא
די
בירושלם"
(ראה
עז'
ה
,
טז).
ודניאל
זה
הצליח
במלכות
דריוש
ובמלכות
כורש
הפרסי.
והנה
היה
כורש
חתן
דריוש
המדי
,
ונתן
לו
דריוש
המלוכה
אחריו;
וידמה
שדריוש
לא
מלך
שנה
אחת
שלמה
כמו
שנבאר
אחר
זה.
וכבר
תמצא
שאמר
ירמיה
"כי
לפי
מלאת
לבבל
שבעים
שנה
אפקוד
אתכם"
(כט
,
י).
כן
היה.
כי
בשנה
הראשונה
לנבוכדנצאר
החל
גלות
ישראל
אל
בבל;
אז
גלה
יהויקים
וגלו
עמו
קצת
מבני
יהודה
,
כמו
שזכרנו
בראש
זה
הספר.
ונשארו
ששים
ותשע
שנים
עד
מות
בלשצר.
ובשנה
אחת
לכורש
נשלמו
שבעים
שנה
,
ואז
פקד
יי'
את
ישראל
,
כמו
שכתוב
בראש
עזרא
(ראה
עז'
א).
אז
אמר
השם
"לירושלם
תבנה
והיכל
תוסד"
,
כמו
שאמר
ישעיה
(מד
,
כח).
ואף
על
פי
שהיו
להם
מתנגדים
אחר
זה
,
הנה
אז
התחילה
הישועה
לצמוח.
וידמה
,
שעונותיהם
הטו
שלא
נשלמה
הישועה
אז.
ומה
שכתוב
בנבואת
זכריה
"עד
מתי
אתה
לא
תרחם
את
ערי
ירושלם
ואת
יהודה
אשר
זעמת
זה
שבעים
שנה"
(א
,
יב)
,
אינו
מחייב
שלא
יהיה
מחרבן
ירושלם
עד
העת
ההיא
כי
אם
שבעים
שנה;
כי
יותר
הוא
מזה
המספר
,
כשנמנה
מלכות
דריוש
וכורש
וארתחשסתא
,
עד
השנה
השנית
לדריוש
הפרסי.
אך
הזעם
היה
שבעים
שנה
,
רוצה
לומר:
מעת
גלות
יהויקים
,
כי
מאז
פנה
אליהם
יי'
לרעה
עד
תחלת
מלכות
כורש.
ואחר
זה
לא
זעם
ולא
רחם
בשלימות
,
כי
כבר
היו
לישראל
מתנגדים
באותו
הבנין
,
והוא
בקש
עתה
מהשם
שירחם
בימי
דריוש
הפרסי.
הנה
זה
מה
שראינו
לבאר
במה
שהגבלנו
ביאורו
בזה
המקום.
(תשע
תועלות
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות)
ודניאל
דנא
הצלח
-
דברי
הספר
הם.