תנ"ך - אתיעטו
כל׀
סרכי
מלכותא
סגניא
ואחשדרפניא
הדבריא
ופחותא
לקימה
קים
מלכא
ולתקפה
אסר
די
כל־די־יבעא
בעו
מן־כל־אלה
ואנש
עד־יומין
תלתין
להן
מנך
מלכא
יתרמא
לגב
אריותא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִתְיָעַ֜טוּ
כֹּ֣ל׀
סָרְכֵ֣י
מַלְכוּתָ֗א
סִגְנַיָּ֤א
וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙
הַדָּֽבְרַיָּ֣א
וּפַחֲוָתָ֔א
לְקַיָּמָ֤ה
קְיָם֙
מַלְכָּ֔א
וּלְתַקָּפָ֖ה
אֱסָ֑ר
דִּ֣י
כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣א
בָ֠עוּ
מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ
וֶֽאֱנָ֜שׁ
עַד־יוֹמִ֣ין
תְּלָתִ֗ין
לָהֵן֙
מִנָּ֣ךְ
מַלְכָּ֔א
יִתְרְמֵ֕א
לְגֹ֖ב
אַרְיָוָתָֽא:
(דניאל פרק ו פסוק ח)
אִתְיָעַטוּ
כֹּל׀
סָרְכֵי
מַלְכוּתָא
סִגְנַיָּא
וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא
הַדָּבְרַיָּא
וּפַחֲוָתָא
לְקַיָּמָה
קְיָם
מַלְכָּא
וּלְתַקָּפָה
אֱסָר
דִּי
כָל־דִּי־יִבְעֵא
בָעוּ
מִן־כָּל־אֱלָהּ
וֶאֱנָשׁ
עַד־יוֹמִין
תְּלָתִין
לָהֵן
מִנָּךְ
מַלְכָּא
יִתְרְמֵא
לְגֹב
אַרְיָוָתָא:
(דניאל פרק ו פסוק ח)
אתיעטו
כל׀
סרכי
מלכותא
סגניא
ואחשדרפניא
הדבריא
ופחותא
לקימה
קים
מלכא
ולתקפה
אסר
די
כל־די־יבעא
בעו
מן־כל־אלה
ואנש
עד־יומין
תלתין
להן
מנך
מלכא
יתרמא
לגב
אריותא:
(דניאל פרק ו פסוק ח)
אתיעטו
כל׀
סרכי
מלכותא
סגניא
ואחשדרפניא
הדבריא
ופחותא
לקימה
קים
מלכא
ולתקפה
אסר
די
כל־די־יבעא
בעו
מן־כל־אלה
ואנש
עד־יומין
תלתין
להן
מנך
מלכא
יתרמא
לגב
אריותא:
(דניאל פרק ו פסוק ח)
מנך
-
ה':
ראה
דנ'
ב
,
כג.
אתיעטו
-
נועצו.
לקימא
קים
מלכא
-
להחזיק
בדת
המלך
בכח
,
לפי
שמחדש
באת
למלוך
וממדינה
אחרת
אתה
,
וצריך
חיזוק.
די
יבעא
בעו
-
אשר
יבקש
שום
בקשה.
להן
מנך
מלכא
-
זולתי
ממך
המלך.
לגוב
אריותא
-
לבור
שאריות
המלך
שם.
ולתקפה
אסר
-
כמו
"וכל
אסר
אשר
אסרה
על
נפשה"
(במ'
ל
,
ה).
לגוב
-
לבור.
נועצו
כל
שוטרי
המלכות
,
הסגנים
והאחשדרפנים
,
המנהיגים
והפחות
לנדור
נדר
למלך
ולחזק
איסר
,
אשר
כל
אשר
ישאל
שאלה
מן
כל
אלוה
ואדם
עד
ימים
שלשים
כי
אם
ממך
המלך
,
יושלך
לבור
האריות.
והיא
היתה
חפירה
גדולה
שם
אריות
רבות;
ואשר
היו
חייבים
משפט
מות
,
היו
משליכין
אותו
שם.
אתייעטו
-
נתייעצו.
לקימא
קים
מלכא
ולתקפא
איסר
-
לקיים
קיום
גדול
לכבוד
המלך
,
ולהחזיק
איסר
גדול
שנהיה
כפופין
הרבה
תחתיו.
לגוב
-
תרגם
"בור"
(בר'
לז
,
כב):
"גובא"
(ת"א).