תנ"ך - וישקד
ה'
על־הרעה
ויביאה
עלינו
כי־צדיק
ה'
אלהינו
על־כל־מעשיו
אשר
עשה
ולא
שמענו
בקלו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשְׁקֹ֤ד
יְהוָה֙
עַל־הָ֣רָעָ֔ה
וַיְבִיאֶ֖הָ
עָלֵ֑ינוּ
כִּֽי־צַדִּ֞יק
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֗ינוּ
עַל־כָּל־מַֽעֲשָׂיו֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֔ה
וְלֹ֥א
שָׁמַ֖עְנוּ
בְּקֹלֽוֹ:
(דניאל פרק ט פסוק יד)
וַיִּשְׁקֹד
יְהוָה
עַל־הָרָעָה
וַיְבִיאֶהָ
עָלֵינוּ
כִּי־צַדִּיק
יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ
עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו
אֲשֶׁר
עָשָׂה
וְלֹא
שָׁמַעְנוּ
בְּקֹלוֹ:
(דניאל פרק ט פסוק יד)
וישקד
ה'
על־הרעה
ויביאה
עלינו
כי־צדיק
ה'
אלהינו
על־כל־מעשיו
אשר
עשה
ולא
שמענו
בקלו:
(דניאל פרק ט פסוק יד)
וישקד
יהוה
על־הרעה
ויביאה
עלינו
כי־צדיק
יהוה
אלהינו
על־כל־מעשיו
אשר
עשה
ולא
שמענו
בקלו:
(דניאל פרק ט פסוק יד)
ויביאה
-
ד'
,
ב'
מלא
וב'
חסר:
בר'
ב
,
כב;
כד
,
סז;
מ"א
ג
,
א;
*דנ'
ט
,
יד.
בקלו
-
ה'
חסר
בנביאים
ובכתובים
(בלישנא):
ש"א
כד
,
טז;
תה'
יח
,
יד;
צה
,
ז;
איוב
לז
,
ב;
דנ'
ט
,
יד.
בקלו
-
ד'
חסר
בכתיבייא
(בלישנא):
תה'
יח
,
יד;
צה
,
ז;
איוב
לז
,
ב;
דנ'
ט
,
יד.
בקלו
-
ג'
חסר:
תה'
צה
,
ז;
דנ'
ט
,
יד;
וכל
אוריתא.
ויביאה
ד'
ב'
חס'
וב'
מל'
אל
האדם
יצחק
שלמה
כי
צדיק.
וחד
יביאה.
וישקד
יי'
על
-
הרעה
-
ל';
ויביאה
-
ד';
בקלו
-
ג'
חס'.
וישקוד
-
וימהר.
כי
צדיק
-
כי
הדין
עמו.
ורבותינו
פירשו:
צדיק
הקדוש
ברוך
הוא
,
וצדקה
היא
עלינו
,
שמיהר
והקדים
שתי
שנים
למנין
"ונושנתם"
,
כדי
שלא
תתקיים
בנו
"כי
אבד
תאבדון"
(דב'
ד
,
כו):
"ונושנתם"
(שם
,
כה)
-
בגימטריא:
שמנה
מאות
וחמשים
ושתים
,
והם
גלו
לסוף
שמנה
מאות
וחמשים
לביאתם
לארץ.
וישקוד
-
כמו
"שוקד
אני"
(יר'
א
,
יב).
כאשר
כתוב
בתורת
משה
את
כל
הרעה
הזאת
באה
עלינו
-
וכבר
בארנו
שהעניין
הוא
כן
בפרשת
'והיה
כי
תבא'
(דב'
כח
,
א).
ולא
חלינו
את
פני
אלהינו
לשוב
מעוננו
ולהשכיל
באמתך
-
ביאר
זה
,
כי
התפלה
לשם
על
השבת
כמו
אלו
הרעות
שבאו
בסיבת
החטאים
,
רוצה
לומר:
להשיב
להם
כמו
אלו
הטובות
שנפקדו
מהם
בסבת
החטאים
,
יצטרכו
להם
שני
תנאים:
האחד
-
התשובה
מאותם
חטאים
,
והשני
-
שישכילו
אמיתת
יי'
לפי
מה
שאפשר
,
כי
מפני
זה
תדבק
בהם
ההשגחה
הפרטית
ויהיו
ראוים
אל
שישובו
להם
אותן
הטובות
שנפקדו
מהם
לסבת
החטאים
,
רוצה
לומר:
ירושת
הארץ.
והעיר
בזה
שאם
היו
עושים
כן
,
היו
נפקדים
קודם
הזמן
שהוגבל
להם
על
יד
הנביא
,
כי
חנון
ורחום
יי'
ונחם
על
הרעה
(ע"פ
יואל
ב
,
יג).
אך
לא
השתדלנו
בזה
,
ולזה
שוקד
יי'
על
הרעה.