תנ"ך - דניאל פרק ט פסוק כז - והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית׀ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם: ס (דניאל פרק ט פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית׀ זֶבַח וּמִנְחָה וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם: ס (דניאל פרק ט פסוק כז)

טקסט בלבד:

והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם: ס (דניאל פרק ט פסוק כז)

תיקון קוראים:

והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם: ס (דניאל פרק ט פסוק כז)
לרבים - ד': יש' נג , יא; אס' ד , ג; דנ' ט , כז; יא , לג. שבוע - ב' ומלא (בלישנא): בפסוק זה. ונחרצה - ג': יש' י , כג; כח , כב; דנ' ט , כז. שמם - ד' וחסר: איכה ג , יא; דנ' ח , יג; ט , כז; יב , יא.

והגביר - ל'; שבוע - ב' ומל'; השבוע - ל'; ונחרצה - ג'.

והגביר ברית לרבים שבוע אחד - והגביר טיטוס ברית לשרי ישראל. לרבים - לשרים , כמו "וכל רבי המלך" בספר ירמיה (ראה יר' לט , יג). שבוע אחד - יבטיחם בהגברת ברית ושלוה עד שבע שנים , ובתוך השבוע יפר את בריתו. ישבית זבח ומנחה - וזהו שאמר בחזיון הראשון "ובשלוה ישחית רבים" (דנ' ח , כה) - מתוך ברית שלוה ישחיתם. ועל כנף שקוצים משומם - כנוי של גנאי עבודת כוכבים ומזלות הוא , כלומר: ועל מושב גובה בין שקוצים ותיעוב יניח את המשומם , את העבודת כוכבים ומזלות , שהיא נאלמת כאבן דומם. כנף - לשון 'גובה' , ככנף עוף הפורח. ועד כלה ונחרצה תתך על שומם - ותתקיים ממשלת השקוץ עד יום אשר תתך עליה כלה ונחרצה הנגזר עליה בימי מלך המשיח. תתך על שומם - תגיח ותרד כליון חרוץ (ע"פ יש' י , כב) על העבודת כוכבים ומזלות ועל עובדיה.

וחצי השבוע - פירשתיו (לעיל , כד). ואמר: משומם - והוא פועל יוצא , והטעם: שהוא משומם כל רואו וכל שומעו מישראל. וטעם ועד כלה ונחרצה תתך עד (בנוסחנו: על) שומם - שהשקוץ יעמד בבית עד בא עת כלה ונחרצה - גזרה שנגזרה תתך עד שומם - הוא השיקוץ; דרך תפילה: שיהיה שומם; כמו "בת בבל השדודה" (תה' קלז , ח). ופירוש "ואחרי השבועים ששים ושנים יכרת משיח" (לעיל , כו) - שלא יהיה מישראל מלך עליהם. "והעיר והקודש ישחית עם נגיד" ש"בא" (שם) - שהוא אספיינוס שר מלך רומא בבואו על ירושלם עם בנו; גם עליהם כתוב בנבואה הרביעית "וזרועים ממנו יעמדו וחללו" את מקדש "המעוז והסירו התמיד" (דנ' יא , לא). וטעם "וקצו (בשטף)" (לעיל , כו) - יבא לקצו באניות. "ועד קץ מלחמה" (שם) - שנלחם שנים רבות על ירושלם , עד שהיתה נהרסת , "שוממת" (בנוסחנו: שממות; שם).

והגביר ברית - שיכרות ברית עם רבים מישראל. וחצי השבוע - עוד אפרש אותו.

והגביר ברית לרבים - אותו הנגיד (ראה לעיל , כו); כי הוא היה קורא להם לשלום , והיה מבקש מהם שלא יִשָחתו אך יתנו צוארם תחת עול הרומניים. וזה התמיד טיטוס שבע שנים וחצי השבוע , הנשארים משבועים שבעים (ראה לעיל , כד). ישבית זבח ומנחה - מבית המקדש. ועל כנף שקוצים משומם - רוצה לומר , כי מי שהוא מעופף על כנף שקוצין , כי הוא עובד אלילים , והוא טיטוס , היה משומם ומשחית את ישראל , עד שכלה ונחרצה תתך על העם שהוא שומם , והוא ישראל. או ירצה בזה שבעבור כנף שקוצים והתועבות שהעמידו במקדש מנשה וחביריו (ראה מ"ב כא , ג - ז) , היה משומם הקדש זה הנגיד. ויתמיד זה עד שכלה ונתרצה תתך על ישראל שהוא שומם.

והגביר ברית לרבים - זה הרשע , כשיבוא להלחם על ירושלם , יגביר ויחזיק ברית עם כל שריו וקציניו שבוע אחד קודם החורבן; והוצרך לכרות ברית עמהם שיהיו עמו לעוזרו בכל לבם ובכל נפשם. וחצי השבוע - חצי של זה השבוע שאמרנו , ישבית זה הרשע זבח ומנחה - שביטלם מן התמידים ומן הקרבנות קודם החורבן חצי שבוע. ועל כנף שיקוצים משומם - על ידי טמאים ומשוקצים תהיה העיר והבית משומם. ועד כלה ונחרצה - כלומר: כלה ונחרצה תגיע על שונאי ישראל להיות שומם - הרי שבעים שבועים מן חורבן ראשון עד חורבן שני; כיצד? מחורבן ראשון עד הפקידה שהיתה בימי כורש הראשון - שבעה שבועים ושתי שנים , עם שנת הפקידה; ואחרי שנת הפקידה עד שכרת טיטוס ברית לרבים - ששים שבועים ושנים חסר שתי שנים , הרי שישים ותשעה שבועים; ושבוע אחד כרת ברית לרבים , הרי שבעים שבועים. ואחרי שבעים שבועים חרב הבית , שיבנה במהרה בימינו.