תנ"ך - לך
אדני
הצדקה
ולנו
בשת
הפנים
כיום
הזה
לאיש
יהודה
ולישבי
ירושלם
ולכל־ישראל
הקרבים
והרחקים
בכל־הארצות
אשר
הדחתם
שם
במעלם
אשר
מעלו־בך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְךָ֤
אֲדנָי֙
הַצְּדָקָ֔ה
וְלָ֛נוּ
בֹּ֥שֶׁת
הַפָּנִ֖ים
כַּיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
לְאִ֤ישׁ
יְהוּדָה֙
וּלְיֹשְׁבֵ֣י
יְרוּשָׁלִַ֔ם
וּֽלְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל
הַקְּרֹבִ֣ים
וְהָרְחֹקִ֗ים
בְּכָל־הָֽאֲרָצוֹת֙
אֲשֶׁ֣ר
הִדַּחְתָּ֣ם
שָׁ֔ם
בְּמַעֲלָ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
מָֽעֲלוּ־בָֽךְ:
(דניאל פרק ט פסוק ז)
לְךָ
אֲדנָי
הַצְּדָקָה
וְלָנוּ
בֹּשֶׁת
הַפָּנִים
כַּיּוֹם
הַזֶּה
לְאִישׁ
יְהוּדָה
וּלְיֹשְׁבֵי
יְרוּשָׁלִַם
וּלְכָל־יִשְׂרָאֵל
הַקְּרֹבִים
וְהָרְחֹקִים
בְּכָל־הָאֲרָצוֹת
אֲשֶׁר
הִדַּחְתָּם
שָׁם
בְּמַעֲלָם
אֲשֶׁר
מָעֲלוּ־בָךְ:
(דניאל פרק ט פסוק ז)
לך
אדני
הצדקה
ולנו
בשת
הפנים
כיום
הזה
לאיש
יהודה
ולישבי
ירושלם
ולכל־ישראל
הקרבים
והרחקים
בכל־הארצות
אשר
הדחתם
שם
במעלם
אשר
מעלו־בך:
(דניאל פרק ט פסוק ז)
לך
אדני
הצדקה
ולנו
בשת
הפנים
כיום
הזה
לאיש
יהודה
ולישבי
ירושלם
ולכל־ישראל
הקרבים
והרחקים
בכל־הארצות
אשר
הדחתם
שם
במעלם
אשר
מעלו־בך:
(דניאל פרק ט פסוק ז)
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
דנ'
א
,
ב.
אדני
-
י"א
כתיב
כן
בסיפרא:
ראה
דנ'
א
,
ב.
ולנו
-
ג':
שו'
יב
,
א;
ש"א
כג
,
כ;
*דנ'
ט
,
ז.
(וחד:
ולנו
(בקמץ)
-
עז'
ד
,
ג).
בשת
הפנים
-
ב':
דנ'
ט
,
ז
,
ח.
ולישבי
-
ג'
(ב'
חסר
וחד
מלא):
יר'
לה
,
יג;
זכ'
יג
,
א;
דנ'
ט
,
ז.
ולישבי
-
ג'
חסר
(בלישנא):
יר'
נ
,
לד;
זכ'
יג
,
א;
דנ'
ט
,
ז.
ולכל
-
ישראל
-
ב':
דנ'
ט
,
ז;
דה"ב
כח
,
כג.
ולנו
ג'
וסימנהון
לא
קראת
הסגירו
בשת
הפנים.
ולנו
-
ג';
בשת
הפנים
-
ב';
כיום
-
למדנ'
כהיום;
ולכל
-
ישראל
-
ב';
הדחתם
-
ל'.
לך
יי'
הצדקה
-
כלומר:
משפטיך
ופורענות
שהבאת
עלינו
,
הדין
והצדק
עמך.
ולנו
בושת
הפנים
-
כדַי
אנו
להתבייש
על
המאורע.
לנו
-
כי
אנחנו
גרמנו
לעצמנו.
כיום
הזה
-
כאשר
אנחנו
רואים
היום.
שרינו
ואבותינו
-
שהיו
זקנים.
וכאשר
הזכיר
שחטאו
השרים
והאבות
,
הזכיר
כי
גם
להם
בשת
פנים.
לך
יי'
הצדקה
וגו'.
רוצה
לומר
הצדק
והיושר
,
כי
ביושר
שפטת
את
ישראל
על
מעלם
,
במה
ששלחת
עליהם
מהרעות
,
עד
שהגליתם
מארצם.