תנ"ך - מיום
אחד
לחדש
השביעי
החלו
להעלות
עלות
לה'
והיכל
ה'
לא
יסד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִיּ֤וֹם
אֶחָד֙
לַחֹ֣דֶשׁ
הַשְּׁבִיעִ֔י
הֵחֵ֕לּוּ
לְהַעֲל֥וֹת
עֹל֖וֹת
לַיהוָ֑ה
וְהֵיכַ֥ל
יְהוָ֖ה
לֹ֥א
יֻסָּֽד:
(עזרא פרק ג פסוק ו)
מִיּוֹם
אֶחָד
לַחֹדֶשׁ
הַשְּׁבִיעִי
הֵחֵלּוּ
לְהַעֲלוֹת
עֹלוֹת
לַיהוָה
וְהֵיכַל
יְהוָה
לֹא
יֻסָּד:
(עזרא פרק ג פסוק ו)
מיום
אחד
לחדש
השביעי
החלו
להעלות
עלות
לה'
והיכל
ה'
לא
יסד:
(עזרא פרק ג פסוק ו)
מיום
אחד
לחדש
השביעי
החלו
להעלות
עלות
ליהוה
והיכל
יהוה
לא
יסד:
(עזרא פרק ג פסוק ו)
והיכל
-
ב'
(אחד
בפתח
ואחד
בקמץ):
יש'
מד
,
כח;
עז'
ג
,
ו.
יסד
-
ד':
מ"א
ו
,
לז;
*חגי
ב
,
יח;
זכ'
ח
,
ט;
עז'
ג
,
ו.
מיום
אחד
-
ל';
והיכל
-
ל';
יסד
-
ל'.
ואחרי
כן
-
אחרי
חג
הסכות.
עולת
עומדת
במקום
ארבע
,
וכן
הוא:
עולת
התמיד
לא
נפסקה
,
ועולה
לחדשים
,
ועולה
לכל
מועדי
יי'
המקדשים
-
הנקראים
'קדושים'
מפי
בית
דין
,
ועולה
לכל
מתנדב;
והטעם:
שלא
בטלו
הקרבנות
אחרי
כן
מראש
תשרי
שהחלו
לעלות
(בנוסחנו:
להעלות)
עולות.