תנ"ך - ויתנו־כסף
לחצבים
ולחרשים
ומאכל
ומשתה
ושמן
לצדנים
ולצרים
להביא
עצי
ארזים
מן־הלבנון
אל־ים
יפוא
כרשיון
כורש
מלך־פרס
עליהם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף
לַחֹצְבִ֖ים
וְלֶחָרָשִׁ֑ים
וּמַאֲכָ֨ל
וּמִשְׁתֶּ֜ה
וָשֶׁ֗מֶן
לַצִּֽדֹנִים֙
וְלַצֹּרִ֔ים
לְהָבִיא֩
עֲצֵ֨י
אֲרָזִ֤ים
מִן־הַלְּבָנוֹן֙
אֶל־יָ֣ם
יָפ֔וֹא
כְּרִשְׁי֛וֹן
כּ֥וֹרֶשׁ
מֶלֶךְ־פָּרַ֖ס
עֲלֵיהֶֽם:
פ
(עזרא פרק ג פסוק ז)
וַיִּתְּנוּ־כֶסֶף
לַחֹצְבִים
וְלֶחָרָשִׁים
וּמַאֲכָל
וּמִשְׁתֶּה
וָשֶׁמֶן
לַצִּדֹנִים
וְלַצֹּרִים
לְהָבִיא
עֲצֵי
אֲרָזִים
מִן־הַלְּבָנוֹן
אֶל־יָם
יָפוֹא
כְּרִשְׁיוֹן
כּוֹרֶשׁ
מֶלֶךְ־פָּרַס
עֲלֵיהֶם:
פ
(עזרא פרק ג פסוק ז)
ויתנו־כסף
לחצבים
ולחרשים
ומאכל
ומשתה
ושמן
לצדנים
ולצרים
להביא
עצי
ארזים
מן־הלבנון
אל־ים
יפוא
כרשיון
כורש
מלך־פרס
עליהם:
פ
(עזרא פרק ג פסוק ז)
ויתנו־כסף
לחצבים
ולחרשים
ומאכל
ומשתה
ושמן
לצדנים
ולצרים
להביא
עצי
ארזים
מן־הלבנון
אל־ים
יפוא
כרשיון
כורש
מלך־פרס
עליהם:
פ
(עזרא פרק ג פסוק ז)
ושמן
-
ו'
(ו"ו
בקמץ):
יח'
טז
,
יג
,
יט;
כז
,
יז;
מש'
כא
,
יז
,
כ;
עז'
ג
,
ז.
לצדנים
-
ה'
חסר
בלישנא:
שו'
יח
,
ז;
מ"א
ה
,
כ;
יא
,
ה
,
לג;
*עז'
ג
,
ז.
יפוא
-
י"ב
יתיר
אל"ף
בסוף
תיבותא:
*במ'
יג
,
ט;
יהו'
י
,
כד;
ש"א
יז
,
יז;
יש'
כח
,
יב;
יח'
א
,
יד;
מא
,
טו;
יואל
ד
,
יט;
יונה
א
,
יד;
דנ'
ב
,
לט;
ג
,
כט;
*עז'
ג
,
ז;
ו
,
טו.
לצדנים
ה'
חס'
בלשנ'
וילכו
חמשת
האנשים
כי
אין
בנו
וילך
שלמה
יען
אשר
עזבוני
כסף.
ומאכל
-
ל';
ושמן
-
ו';
לצדנים
-
ה'
חס'
בלשנ';
כרשיון
-
ל'.
לצידונים
ולצורים
-
בני
צור
וצידון
שהיו
אומנים
לבנות
הבית.
אל
ים
יפוא
-
דרך
הים
היו
מביאים
אותם.
כרשיון
-
כאשר
היה
רשות
המלך
עליהם
לבנות
הבית
,
כרשיון
לשון
'רשות'
מגזרת
'רשה'
שהרי
מן
'אבה'
יאמר
"אביון"
(דב'
טו
,
ד)
ומן
'צבה'
יאמר
'צביון'
ומן
'חזה'
"חזיון"
(יש'
כב
,
א)
ומן
'רעה'
"רעיון"
(קה'
א
,
יז)
מן
'חבה'
"חביון"
(חב'
ג
,
ד)
ומן
'רשה'
יאמר
'רשות'
כמו
מן
'ענה'
"ענות"
(תה'
כב
,
כה)
ומן
'שבה'
"שבות"
(יח'
כט
,
יד)
ומן
'ראה'
"ראות"
(קה'
ה
,
י)
ומן
'זנה'
"זנות"
(הו'
ד
,
יא)
נמצאו
'רשות'
ורשיון
באין
ויוצאין
מגיזרה
אחת
לפי
שער
הדקדוק
ולשון
אחד
הם
,
ומנחם
חברו
(מחברת:
'ארשת')
לשון
'ארשת
שפתינו'
(ע"פ
תה'
כא
,
ג)
ולא
דקדק
בגיזרתו
ואף
על
פי
כן
שני
פנים
הללו
קרובים
זה
לזה
במשמעותם.
ויתנו
כסף
לחוצבים
ולחרשים
-
רוצה
לומר:
לחצוב
האבנים
ולפסלם
ולכרות
העצים
ולתקנם.
לצדונים
ולצורים
-
כי
הם
היו
היותר
בקיאים
בזאת
המלאכה
,
כמו
שנזכר
בדברי
שלמה
(ראה
מ"א
ה
,
כ).
כרשיון
כורש
-
רוצה
לומר:
ברשות
כורש.
לחוצבים
-
מכתתי
אבנים
מן
ההר.
לצידונים
ולצורים
-
אנשי
צור
וצידון.
כרשיון
-
ברשות
ומצות
המלך.