תנ"ך - ושבי
יהודיא
בנין
ומצלחין
בנבואת
חגי
נביאה
נביא
וזכריה
בר־עדוא
ובנו
ושכללו
מן־טעם
אלה
ישראל
ומטעם
כורש
ודריוש
וארתחששתא
מלך
פרס:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׂבֵ֤י
יְהוּדָיֵא֙
בָּנַ֣יִן
וּמַצְלְחִ֔ין
בִּנְבוּאַת֙
חַגַּ֣י
נְבִיָּ֔אה
נְבִיָּ֔א
וּזְכַרְיָ֖ה
בַּר־עִדּ֑וֹא
וּבְנ֣וֹ
וְשַׁכְלִ֗לוּ
מִן־טַ֙עַם֙
אֱלָ֣הּ
יִשְׂרָאֵ֔ל
וּמִטְּעֵם֙
כּ֣וֹרֶשׁ
וְדָרְיָ֔וֶשׁ
וְאַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא
מֶ֥לֶךְ
פָּרָֽס:
(עזרא פרק ו פסוק יד)
וְשָׂבֵי
יְהוּדָיֵא
בָּנַיִן
וּמַצְלְחִין
בִּנְבוּאַת
חַגַּי
נְבִיָּאה
נְבִיָּא
וּזְכַרְיָה
בַּר־עִדּוֹא
וּבְנוֹ
וְשַׁכְלִלוּ
מִן־טַעַם
אֱלָהּ
יִשְׂרָאֵל
וּמִטְּעֵם
כּוֹרֶשׁ
וְדָרְיָוֶשׁ
וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא
מֶלֶךְ
פָּרָס:
(עזרא פרק ו פסוק יד)
ושבי
יהודיא
בנין
ומצלחין
בנבואת
חגי
נביאה
נביא
וזכריה
בר־עדוא
ובנו
ושכללו
מן־טעם
אלה
ישראל
ומטעם
כורש
ודריוש
וארתחששתא
מלך
פרס:
(עזרא פרק ו פסוק יד)
ושבי
יהודיא
בנין
ומצלחין
בנבואת
חגי
נביאה
נביא
וזכריה
בר־עדוא
ובנו
ושכללו
מן־טעם
אלה
ישראל
ומטעם
כורש
ודריוש
וארתחששתא
מלך
פרס:
(עזרא פרק ו פסוק יד)
נביאה
-
ב'
כתב
ה"א:
עז'
ה
,
א;
ו
,
יד.
מן
-
טעם
-
ב':
עז'
ו
,
יד;
ז
,
כג.
נביאה
-
ב'
כת'
ה'
,
נביא
ק';
ודריוש
וארתחששתא
-
ל'.
ושבי
יהודיא
-
וזקני
היהודים
היו
בונין
ומצליחין
במלאכתן
כנבואת
חגי
וזכריה
ובנו
ויסדו
את
הבנין
מן
צווי
של
אלהי
ישראל
ומרשות
כורש
מלך
פרס
הראשון
אשר
הוחל
יסוד
הבנין
בימיו
ומרשות
דריוש
זה
מלך
פרס.
וארתחששתא
-
הוא
דריוש
ונקרא
ארתחששתא
על
שם
המדינה
והמלכות
כי
כל
מלכי
פרס
היו
נקראים
כך
כאשר
כל
מלכי
מצרים
נקראים
פרעה.
וזקני
יהודה
בונים
ומצליחים
בנבואת
חגי
הנביא
וזכריה
בן
עדוא
,
וּבנו
וכוננו
מטעם
אלהי
השמים
ומטעם
כורש
ודריוש
,
בנו
בית
ה'
כמו
שנזכרה
צואתם
בזה
המקום.
ומטעם
ארתחששתא
מלך
פרס
בנו
חומת
ירושלים
,
כמו
שיזכר
אחר
זה
(ראה
נחמ'
ב
,
ח).
והוא
היה
גם
כן
נקרא
דריוש
אם
היה
אמת
מה
שסופר
,
כי
אלכסנדר
נצח
דריוש
ולקח
מלכותו.
וידמה
כי
מאחשורוש
לא
השיגו
שום
דבר
בבנין
ירושלים
ובבנין
בית
המקדש.
ואל
תתמה
איך
היה
זה
עם
גדולת
מרדכי
(ראה
אס'
י
,
ב)
,
כי
לא
היה
אחשורוש
אחר
זה
זמן
ארוך;
כי
כל
זמן
מלכותו
היה
ארבע
עשרה
שנה
,
ובשנת
שתיים
עשרה
למלך
אחשורוש
היתה
גדולת
מרדכי
בבית
המלך.
ואפשר
עוד
שלא
יכול
מרדכי
להשיג
זה
ממנו.
ודריוש
-
הוא
הזקן
,
המדִי
(ראה
דנ'
יא
,
א).
וארתחששתא
-
הוא
אחשורוש
(ראה
פירושו
עז'
ד
,
ו).
טעם
אלהא
ישראל
-
הוא
הפועל
והמניע
הראש
והראשון
,
ואחריו
כרש
,
ואחריו
כרש
ודריוש
,
ואחריהם
ארתחששתא
מלך
אשור.
זהו
ארתחששתא
,
וכן
יאמר
עוד
עליו
'מלך
בבל'
(ראה
נחמ'
יג
,
ו)
,
כי
החיה
השנית
מלכה
על
אשור
היום
,
תחת
החיה
הראשונה.
ומטעם
כורש
ודריוש
וארתחששתא
מלך
פרס
-
אמרו
חכמינו
ז"ל
בפרק
קמא
דראש
השנה
(ג
,
ב):
הוא
כורש
הוא
דריוש
הוא
ארתחששתא;
וכן
מוכיח
נמי
בסדר
עולם
רבא
(ל);
ומלך
שלשים
וארבע
שנה
,
עד
שבא
אלכסנדרוס
מלך
יון
והרגו
,
ולקח
ממנו
המלוכה.
אבל
בסדר
עולם
זוטא
(ראה
קטע
מסדר
עולם
זוטא
בתוך
סדר
החכמים
ב
ע' 195
)
מוכיח
שארתחששתא
ודריוש
הפרסי
שני
מלכים
היו
,
וארתחששתא
מלך
שלשים
ושתים
שנים
,
ודריוש
הפרסי
מלך
אחריו
שתי
שנים.
ונראה
לי
שאין
לסמוך
אלא
לפי
מה
שאמרו
רבותינו
ז"ל
לתלמוד
שלנו
(ר"ה
ג
,
ב):
הוא
כורש
הוא
דריוש
הוא
ארחשתתא.
וכך
נראה
הפשט
,
ואין
לפרש
בענין
אחר.
וברייתא
דסדר
עולם
זוטא
פליגא
,
ואין
לסמוך
עליה.