תנ"ך - וכל־די־לא
להוא
עבד
דתא
די־אלהך
ודתא
די
מלכא
אספרנא
דינה
להוא
מתעבד
מנה
הן
למות
הן
לשרשו
לשרשי
הן־לענש
נכסין
ולאסורין:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכָל־דִּי־לָא֩
לֶהֱוֵ֨א
עָבֵ֜ד
דָּתָ֣א
דִֽי־אֱלָהָ֗ךְ
וְדָתָא֙
דִּ֣י
מַלְכָּ֔א
אָסְפַּ֕רְנָא
דִּינָ֕ה
לֶהֱוֵ֥א
מִתְעֲבֵ֖ד
מִנֵּ֑הּ
הֵ֤ן
לְמוֹת֙
הֵ֣ן
לִשְׁרֹשִׁ֔ו
לִשְׁרֹשִׁ֔י
הֵן־לַעֲנָ֥שׁ
נִכְסִ֖ין
וְלֶאֱסוּרִֽין:
פ
(עזרא פרק ז פסוק כו)
וְכָל־דִּי־לָא
לֶהֱוֵא
עָבֵד
דָּתָא
דִי־אֱלָהָךְ
וְדָתָא
דִּי
מַלְכָּא
אָסְפַּרְנָא
דִּינָה
לֶהֱוֵא
מִתְעֲבֵד
מִנֵּהּ
הֵן
לְמוֹת
הֵן
לִשְׁרֹשִׁו
לִשְׁרֹשִׁי
הֵן־לַעֲנָשׁ
נִכְסִין
וְלֶאֱסוּרִין:
פ
(עזרא פרק ז פסוק כו)
וכל־די־לא
להוא
עבד
דתא
די־אלהך
ודתא
די
מלכא
אספרנא
דינה
להוא
מתעבד
מנה
הן
למות
הן
לשרשו
לשרשי
הן־לענש
נכסין
ולאסורין:
פ
(עזרא פרק ז פסוק כו)
וכל־די־לא
להוא
עבד
דתא
די־אלהך
ודתא
די
מלכא
אספרנא
דינה
להוא
מתעבד
מנה
הן
למות
הן
לשרשו
לשרשי
הן־לענש
נכסין
ולאסורין:
פ
(עזרא פרק ז פסוק כו)
לשרשו
-
לשרשי
ק';
לענש
-
ל';
ולאסורין
-
ל'.
וכל
די
לא
להוא
עבד
וכל
אשר
לא
יהיה
עושה
דתו
של
הקדוש
ברוך
הוא
ודת
המלך
מהרה
שלא
יעכב
הדין
והמשפט.
דינה
-
הדין
יעשה
ממנו
מן
המעכב
משפט.
הן
למות
-
להרג.
הן
לשרושי
-
אם
לעקרו
מן
העולם
אותו
ואת
זרעו
ואת
משפחתו.
לשרושי
-
'דישראצינר'
בלעז.
הן
לענוש
נכסין
-
אם
לענשו
בממון.
ולאסורין
-
או
לייסרו
בייסורין.
עד
כאן
מכתב
האגרת
אשר
נתן
דריוש
המלך
לעזרא
הסופר
למען
ישאהו
לירושלים
להראותו
אל
הכהנים
והלוים
וגזברי
המלך
למען
יחזיקו
לקיים
המצות
ולעבוד
יי'
בבית
המקדש
ולשמור
התורה
כמשפט.
וכל
אשר
לא
יעשה
דת
אלהיך
ודת
המלך
,
במהרה
יעשה
דין
ממנו;
הן
לכלות
ולשרש
הן
לענוש
עונש
ממון
,
או
להאסר
בבית
האסורים.
הן
לשרושי
-
להיות
נעקר
משרשו
,
והטעם:
מגורש
מנחלתו.
וחכמינו
ז"ל
אמרו
(ראה
מו"ק
טז
,
א):
מאי
לשרושי
-
הרדפה.
וכל
די
לא
ליהוא
עביד
דתא
די
אלהך
-
שאינו
מקיים
את
התורה
כהלכה.
אספרנא
דינא
-
בזריזות
ייעשה
דין
ממנו.
הן
למות
-
בין
אם
הוא
חייב
בארבע
מיתות
בית
דין
,
בין
לשרושי
-
לשורשו
ולעקרו
מן
העולם
על
ידי
נידוי
ושמתא
,
בין
לענוש
נכסין
-
לעונשו
ממון
,
בין
לאוסרו
בבית
האסורים.