תנ"ך - הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן ה' אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־ה' אלהיו עליו כל בקשתו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ: פ (עזרא פרק ז פסוק ו)

טקסט וניקוד:

הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא־סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר־נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן־לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד־יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ: פ (עזרא פרק ז פסוק ו)

טקסט בלבד:

הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן ה' אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־ה' אלהיו עליו כל בקשתו: פ (עזרא פרק ז פסוק ו)

תיקון קוראים:

הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן יהוה אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־יהוה אלהיו עליו כל בקשתו: פ (עזרא פרק ז פסוק ו)
הוא - ה' צדיקים בחד לישנא (חמישה מקרים בהם באה מילת '(ו)הוא' לפני שם אדם): שמ' ו , כו , כז; *עז' ז , ו; דה"א א , כז; דה"ב לב , ל. מהיר - ג': תה' מה , ב; מש' כב , כט; עז' ז , ו. כיד - ח': מ"א י , יג; אס' א , ז; ב , יח; עז' ז , ו , ט , כח; ח , יח; נחמ' ב , ח. כיד - יי' - ב': עז' ז , ו , כח.

ה' צדיקים בחד ליש' וסימנהון הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן אברם הוא אברהם והוא יחזקיהו הוא עזרא עלה מבבל.

מהיר - ג'; כיד - יי' - ב'.

ויתן לו המלך - דריוש. כיד יי' אלהיו עליו - כאשר צוה הקדוש ברוך הוא עליו , ומקרא מסורס הוא: ויתן לו המלך כל בקשתו כיד יי' אלהיו עליו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה עזרא הוא מלאכי.

והוא סופר מהיר בתורת משה - אחשוב כי הרצון בסופר - מונה. והרצון בזה , שכבר היה מונה במהירות חלקי הפותר אשר אפשר שיכללו בכונת דבר מדברי התורה; גם היה מונה במהירות הראיות אשר יקימו דעת מאלו ויברור בזה האופן הצודק מהם מבלתי צודק; גם היה מונה במהירות כונות התורה וחלקיה. ומפני אלו הסבות קרא אותו סופר דברי מצות יי' וחקיו.

והוא סופר מהיר - תרגום: מגיד ומספר במספר במהירות. כיד יי' - כח ותוקף.

והוא סופר מהיר וגו' - לאו דוקא ספרות לבד מבלתי הבנת המובן מן הכתוב , כי זה מה יועיל? אבל בעבור שכל חכם כותב ספרים וביאורים. לכן נקראו החכמים בלשון חכמינו ז"ל: 'סופרים' (ראה זבחים ק , ב). וסוג ענין שורש 'סופר' הוא אחד , רצה לומר: מיני חלקים מחכמה מתחלק , וכן הענין בכאן. עם היותו בקי בכתיבת התורה , כי זאת הוא מלאכה יקרה אצל מי שיודע הוראות אותיותיה ושמותיה ומלותיה וראשי הפרשיות וההפסקים והדבוקים והניקודים והטעמים , כי כל הסודות מובנים מזה. ולכן יבאר עוד: "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יי'" וגו' (להלן , י). והפליג מאוד , שיחס התורה למשה , עד שאמר: אשר נתן יי' אלהי ישראל , כלומר: נתן למשה , כי יי' נתן חכמה. וידוע כי תורתינו מן השמים הוא. וכבר ביאור זה המורה צדק (ראה מו"נ א , כא; ב , לג - לד) ברמז נכבד ויקר. ויתן לו המלך כיד יי' אלוהיו , וכן עליו - הכל כינוי לעזרא , כמו כנוי לו ובקשתו.
ריכוז קישורים