תנ"ך - ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֹמְרָ֗ה אֱלֹהַי֙ בֹּ֣שְׁתִּי וְנִכְלַ֔מְתִּי לְהָרִ֧ים אֱלֹהַ֛י פָּנַ֖י אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י עֲוֺנֹתֵ֤ינוּ רָבוּ֙ לְמַ֣עְלָה רֹּ֔אשׁ וְאַשְׁמָתֵ֥נוּ גָדְלָ֖ה עַ֥ד לַשָּׁמָֽיִם: (עזרא פרק ט פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֺנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא פרק ט פסוק ו)

טקסט בלבד:

ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים: (עזרא פרק ט פסוק ו)

תיקון קוראים:

ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים: (עזרא פרק ט פסוק ו)
בשתי - ג' וחסר: יר' לא , יח; עז' ח , כב; ט , ו. גדלה - ג': *בר' יט , יג; ש"א כו , כד; *עז' ט , ו. עד - י"א בטעמא בסופה דסמיך (מרכא הסמוכה לסוף פסוק , בלישנא): *בר' לח , יז; דב' כ , כ; כח , כב , לה; יהו' ה , ח; שו' ו , יח; איוב ב , ז; שה"ש ב , ז; ג , ה; ח , ד; *עז' ט , ו. עד לשמים - ב': עז' ט , ו; דה"ב כח , ט.

גדלה ג' כי גדלה צעקתם והנה כאשר גדלה ואשמתנו גדלה. עד י"א בטע' בסופ' פסוק' דמארכ' וסימנ' שלחך רדתה אבדך קדקדך קדקדו שובך חיותם לשמים שתחפץ שלשה.

בשתי - ג' וחס'; גדלה - ג'; עד לשמים - י"א בטע' בסופ' דסמ'.

כי עונותינו רבו למעלה ראש - רוצה לומר: כי עונותינו רבו מאד במה שעוינו ליי' יתברך , שהוא ראש למעלה , רצוני בזה , שהוא ראש לעליונים ואלהי האלהים. או ירצה בזה , שהם רבו למעלה מכל ראש ומספר כולל , כטעם "נשא את ראש בני גרשון" (במ' ד , כב).

רבו למעלה - 'רבב' ו'רבה' ענין אחד להם.
ריכוז קישורים