תנ"ך - כי־עבדים
אנחנו
ובעבדתנו
לא
עזבנו
אלהינו
ויט־עלינו
חסד
לפני
מלכי
פרס
לתת־לנו
מחיה
לרומם
את־בית
אלהינו
ולהעמיד
את־חרבתיו
ולתת־לנו
גדר
ביהודה
ובירושלם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־עֲבָדִ֣ים
אֲנַ֔חְנוּ
וּ֨בְעַבְדֻתֵ֔נוּ
לֹ֥א
עֲזָבָ֖נוּ
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וַֽיַּט־עָלֵ֣ינוּ
חֶ֡סֶד
לִפְנֵי֩
מַלְכֵ֨י
פָרַ֜ס
לָתֶת־לָ֣נוּ
מִֽחְיָ֗ה
לְרוֹמֵ֞ם
אֶת־בֵּ֤ית
אֱלֹהֵ֙ינוּ֙
וּלְהַעֲמִ֣יד
אֶת־חָרְבֹתָ֔יו
וְלָתֶת־לָ֣נוּ
גָדֵ֔ר
בִּֽיהוּדָ֖ה
וּבִירוּשָׁלִָֽם:
ס
(עזרא פרק ט פסוק ט)
כִּי־עֲבָדִים
אֲנַחְנוּ
וּבְעַבְדֻתֵנוּ
לֹא
עֲזָבָנוּ
אֱלֹהֵינוּ
וַיַּט־עָלֵינוּ
חֶסֶד
לִפְנֵי
מַלְכֵי
פָרַס
לָתֶת־לָנוּ
מִחְיָה
לְרוֹמֵם
אֶת־בֵּית
אֱלֹהֵינוּ
וּלְהַעֲמִיד
אֶת־חָרְבֹתָיו
וְלָתֶת־לָנוּ
גָדֵר
בִּיהוּדָה
וּבִירוּשָׁלִָם:
ס
(עזרא פרק ט פסוק ט)
כי־עבדים
אנחנו
ובעבדתנו
לא
עזבנו
אלהינו
ויט־עלינו
חסד
לפני
מלכי
פרס
לתת־לנו
מחיה
לרומם
את־בית
אלהינו
ולהעמיד
את־חרבתיו
ולתת־לנו
גדר
ביהודה
ובירושלם:
ס
(עזרא פרק ט פסוק ט)
כי־עבדים
אנחנו
ובעבדתנו
לא
עזבנו
אלהינו
ויט־עלינו
חסד
לפני
מלכי
פרס
לתת־לנו
מחיה
לרומם
את־בית
אלהינו
ולהעמיד
את־חרבתיו
ולתת־לנו
גדר
ביהודה
ובירושלם:
ס
(עזרא פרק ט פסוק ט)
ויט
-
ב'
(בפתח):
ש"ב
יט
,
טו;
עז'
ט
,
ט.
ולהעמיד
-
ב':
מ"א
טו
,
ד;
*עז'
ט
,
ט.
ולתת
-
ח':
ראה
לעיל
,
ח.
ובירושלם
-
כ"א:
ש"ב
ה
,
ה;
מ"א
ב
,
יא;
מ"ב
כא
,
ז;
כג
,
כד;
יש'
י
,
יב;
כד
,
כג;
סו
,
יג;
יר'
ד
,
ה;
כז
,
יח;
יואל
ג
,
ה;
מל'
ב
,
יא;
עז'
ט
,
ט;
נחמ'
ח
,
טו;
יא
,
ד;
יג
,
טז;
דה"א
ט
,
ג;
כט
,
כז;
דה"ב
ב
,
ו;
כד
,
ט;
לג
,
ז
,
טו.
ולהעמיד
ב'
את
חרבתיו
ולהעמיד
את
ירושלם.
ויט
-
ב';
ולהעמיד
-
ב';
ולתת
-
ח'.
כי
עבדים
אנחנו
-
לדריוש
מלך
פרס.
לא
עזבנו
-
לא
עזב
אותנו.
ויט
-
לשון
'מפעיל'
כמו
"מטה"
(דב'
כז
,
יט)
הטה
עלינו
חסדו.
גדר
-
שהיו
גודרין
גדר
לשמור
מצותיו.
ולתת
לנו
גדר
ביהודה
ובירושלים
-
רוצה
לומר:
לתת
לנו
דירה
בארץ
יהודה
וירושלים;
כי
הדירה
לא
תהיה
בזולת
גדר.
ולתת
לנו
גדר
-
כלומר:
מקום
בעלמא.