תנ"ך - ויהי
כאשר
צללו
שערי
ירושלם
לפני
השבת
ואמרה
ויסגרו
הדלתות
ואמרה
אשר
לא
יפתחום
עד
אחר
השבת
ומנערי
העמדתי
על־השערים
לא־יבוא
משא
ביום
השבת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֡י
כַּאֲשֶׁ֣ר
צָֽלֲלוּ֩
שַׁעֲרֵ֨י
יְרוּשָׁלִַ֜ם
לִפְנֵ֣י
הַשַּׁבָּ֗ת
וָאֹֽמְרָה֙
וַיִּסָּגְר֣וּ
הַדְּלָת֔וֹת
וָאֹ֣מְרָ֔ה
אֲשֶׁר֙
לֹ֣א
יִפְתָּח֔וּם
עַ֖ד
אַחַ֣ר
הַשַּׁבָּ֑ת
וּמִנְּעָרַ֗י
הֶעֱמַ֙דְתִּי֙
עַל־הַשְּׁעָרִ֔ים
לֹא־יָב֥וֹא
מַשָּׂ֖א
בְּי֥וֹם
הַשַּׁבָּֽת:
(נחמיה פרק יג פסוק יט)
וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר
צָלֲלוּ
שַׁעֲרֵי
יְרוּשָׁלִַם
לִפְנֵי
הַשַּׁבָּת
וָאֹמְרָה
וַיִּסָּגְרוּ
הַדְּלָתוֹת
וָאֹמְרָה
אֲשֶׁר
לֹא
יִפְתָּחוּם
עַד
אַחַר
הַשַּׁבָּת
וּמִנְּעָרַי
הֶעֱמַדְתִּי
עַל־הַשְּׁעָרִים
לֹא־יָבוֹא
מַשָּׂא
בְּיוֹם
הַשַּׁבָּת:
(נחמיה פרק יג פסוק יט)
ויהי
כאשר
צללו
שערי
ירושלם
לפני
השבת
ואמרה
ויסגרו
הדלתות
ואמרה
אשר
לא
יפתחום
עד
אחר
השבת
ומנערי
העמדתי
על־השערים
לא־יבוא
משא
ביום
השבת:
(נחמיה פרק יג פסוק יט)
ויהי
כאשר
צללו
שערי
ירושלם
לפני
השבת
ואמרה
ויסגרו
הדלתות
ואמרה
אשר
לא
יפתחום
עד
אחר
השבת
ומנערי
העמדתי
על־השערים
לא־יבוא
משא
ביום
השבת:
(נחמיה פרק יג פסוק יט)
צללו
-
ג':
שמ'
טו
,
י;
חב'
ג
,
טז;
נחמ'
יג
,
יט.
צללו
-
ג';
ויסגרו
-
ל';
יפתחום
-
ל';
ומנערי
-
ל'.
ויהי
כאשר
צללו
-
כאשר
נטו
הצללים
של
ערב
(ע"פ
יר'
ו
,
ד)
שבת
בשערים
,
צויתי
לסגור
דלתות
העיר
,
שלא
יפתחו
עד
אחר
שבת
,
שלא
יבואו
הרוכלים
בעיר
למכור
סחורתן
,
כדי
שלא
יחללו
ישראל
את
השבת
על
ידיהם.
ויהי
כאשר
צללו
שערי
ירושלים
לפני
השבת
-
זה
הוא
בערב
שנטו
הצללים
בשערים.
ואומרה
ויסגרו
השערים
-
כדי
שלא
יבאו
שם
הסוחרים
,
ויהיו
למכשול
לבני
יהודה
שלא
יזהרו
מלקנות
מהם
בשבת.
ויהי
כאשר
צללו
שערי
ירושלים
-
מענין
'צל'
,
והטעם:
הגעת
הצל
אל
השערים.
לא
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
משא
-
פירושו
שלא
יבואו
הרוכלים
,
הם
הסוחרים
מְערבים
ענינים
רבים;
על
כן
נקרא
מערב
הדברים
'רכיל'.
ויהי
כאשר
צללו
שערי
ירושלם
לפני
השבת
-
כלומר:
קרוב
לעת
ערב
,
כשנטה
הצל
על
השערים
בערב
שבת
קודם
חשיכה
,
צויתי
לסגור
הדלתות.