תנ"ך - ובכל־זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך־בבל באתי אל־המלך ולקץ ימים נשאלתי מן־המלך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְכָל־זֶ֕ה לֹ֥א הָיִ֖יתִי בִּירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֡י בִּשְׁנַת֩ שְׁלֹשִׁ֨ים וּשְׁתַּ֜יִם לְאַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּ֣אתִי אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וּלְקֵ֥ץ יָמִ֖ים נִשְׁאַ֥לְתִּי מִן־הַמֶּֽלֶךְ: (נחמיה פרק יג פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וּבְכָל־זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלִָם כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאתִי אֶל־הַמֶּלֶךְ וּלְקֵץ יָמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן־הַמֶּלֶךְ: (נחמיה פרק יג פסוק ו)

טקסט בלבד:

ובכל־זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך־בבל באתי אל־המלך ולקץ ימים נשאלתי מן־המלך: (נחמיה פרק יג פסוק ו)

תיקון קוראים:

ובכל־זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך־בבל באתי אל־המלך ולקץ ימים נשאלתי מן־המלך: (נחמיה פרק יג פסוק ו)
ולקץ - ג': דנ' יא , ו , יג; נחמ' יג , ו.

ולקץ - ג'.

ובכל זה - ובכל המעשה הזה באתי אל המלך , וחזרתי לבבל. נשאלתי - שיתן לי רשות לעלות לירושלים ולחזור.

ובכל זה לא הייתי בירושלים - רוצה לומר: כאשר נעשית לשכה לטוביה בחצרי בית האלהים , וזה כי בשנת שלשים ושתים לארתחששתא מלך בבל באתי אל המלך , ולקץ שנה נשאלתי מן המלך , ולקחתי רשות ממנו לשוב לירושלים.

ובכל זה - בשעה שהיו מחזיקים אלו בלשכות , אני לא הייתי בירושלם , כי בשנת שלשים ושתים לארתחששתא וגו'; ולקץ ימים נשאלתי מן המלך ואבוא לירושלם וגו'. מאד היה קשה לי ליישב מקרא זה , שהרי בנין החומות ויישוב ישראל על אדמתם היה משנת עשרים לארתחששתא ועד שלשים ושתים , ואם כן מעשה דאלישיב קודם שנת שלשים ושתים לארתחששתא היה כמו שאמרנו למעלה , ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכות (ראה לעיל , ד); ואם כן מה זה שאומר ובכל זאת לא הייתי בירושלים כי אם בשנת שלשים ושתים וגו'? מה טעם נותן לדבריו? הרי מעשה אלישיב היה קודם שהלך למלך בשנת שלשים [ושתים]?! ומצאתי בסדר עולם , (ל) שמפרש כאן ולקץ ימים נשאלתי מן המלך - כך: ולקץ ימים נשאלתי מן המלך , ואבוא אל ירושלם בשנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחששתא המלך. והוא פירוש נכון , ואתה צריך לסרס המקרא ולפרש כך: ובכל זה לא הייתי בירושלם , כי לקץ ימים , דהיינו בשנת עשרים , נשאלתי מן המלך ונטלתי ממנו רשות , ואבוא לירושלים בשנת עשרים ... ברעה וגו'. ובשנת שלשים ושתים לארתחששתא מלך בבל באתי אל המלך - אחרי בניין החומות ויישוב ישראל על אדמתם חזרתי לפני המלך. נמצא עכשיו שמעשה דאלישיב היה קודם שנת עשרים שעלה נחמיה מבבל , ולפיכך אומר ובכל זאת לא הייתי בירושלם , ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה , שנתקנא אליו ועשה לו לשכה בחצר בית אלהים.
ריכוז קישורים