תנ"ך - והבונים
איש
חרבו
אסורים
על־מתניו
ובונים
והתוקע
בשופר
אצלי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַ֨בּוֹנִ֔ים
אִ֥ישׁ
חַרְבּ֛וֹ
אֲסוּרִ֥ים
עַל־מָתְנָ֖יו
וּבוֹנִ֑ים
וְהַתּוֹקֵ֥עַ
בַּשּׁוֹפָ֖ר
אֶצְלִֽי:
(נחמיה פרק ד פסוק יב)
וְהַבּוֹנִים
אִישׁ
חַרְבּוֹ
אֲסוּרִים
עַל־מָתְנָיו
וּבוֹנִים
וְהַתּוֹקֵעַ
בַּשּׁוֹפָר
אֶצְלִי:
(נחמיה פרק ד פסוק יב)
והבונים
איש
חרבו
אסורים
על־מתניו
ובונים
והתוקע
בשופר
אצלי:
(נחמיה פרק ד פסוק יב)
והבונים
איש
חרבו
אסורים
על־מתניו
ובונים
והתוקע
בשופר
אצלי:
(נחמיה פרק ד פסוק יב)
והבונים
-
ל'
ומל';
והתוקע
-
ל'
מל'.
והבונים
-
כיצד
הם
בונים?
שהיו
כולם
חגורים
איש
חרבו
על
מתניו
ובונים.
אצלי
-
הוא
היה
תדיר
אצלי.
והתוקע
בשופר
אצלי
-
לתקוע
בשופר
לקבץ
העם
אליו
כשיצטרך.