תנ"ך - ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש־בררות וצפרים נעשו־לי ובין עשרת ימים בכל־יין להרבה ועם־זה לחם הפחה לא בקשתי כי־כבדה העבדה על־העם הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה לְי֣וֹם אֶחָ֗ד שׁ֣וֹר אֶחָ֞ד צֹ֠אן שֵׁשׁ־בְּרֻר֤וֹת וְצִפֳּרִים֙ נַֽעֲשׂוּ־לִ֔י וּבֵ֨ין עֲשֶׂ֧רֶת יָמִ֛ים בְּכָל־יַ֖יִן לְהַרְבֵּ֑ה וְעִם־זֶ֗ה לֶ֤חֶם הַפֶּחָה֙ לֹ֣א בִקַּ֔שְׁתִּי כִּֽי־כָבְדָ֥ה הָעֲבֹדָ֖ה עַל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה: (נחמיה פרק ה פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ־בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ־לִי וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים בְּכָל־יַיִן לְהַרְבֵּה וְעִם־זֶה לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי כִּי־כָבְדָה הָעֲבֹדָה עַל־הָעָם הַזֶּה: (נחמיה פרק ה פסוק יח)

טקסט בלבד:

ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש־בררות וצפרים נעשו־לי ובין עשרת ימים בכל־יין להרבה ועם־זה לחם הפחה לא בקשתי כי־כבדה העבדה על־העם הזה: (נחמיה פרק ה פסוק יח)

תיקון קוראים:

ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש־בררות וצפרים נעשו־לי ובין עשרת ימים בכל־יין להרבה ועם־זה לחם הפחה לא בקשתי כי־כבדה העבדה על־העם הזה: (נחמיה פרק ה פסוק יח)
ואשר - י"ב ראשי פסוקים: שמ' ט , כא; כא , יג; וי' כה , לג; דב' יא , ד , ה , ו; יט , ה; מי' ג , ג; נחמ' ה , יח; ז , עא; ח , טו; י , לא. להרבה - ג': *נחמ' ה , יח; דה"ב יא , יב; טז , ח.

להרבה ג' וסימנה' ובכל עיר ועיר הלוא הכושים והלובים ואשר היה נעשה ליום.

ואשר - ז' ראש' פסוק'; בררות - ל'; להרבה - ג'.

ואשר היה נעשה - ובכל יום ויום היו אוכלים על שולחני שור אחד ושש צאן וצפרים הרבה. ברורות - פתרונו לפי עניינו: שש צאן עשויות , כענין שנאמר "חמש צאן עשויות" (ש"א כה , יח). נעשו לי - לשון 'תקון' , כמו "ובן הבקר אשר עשה" (בר' יח , יח). ובין עשרת ימים - ובכל יום ויום היו שותים יין הרבה כדי שיעור ספוק של עשרת ימים. ועם זה - ובשביל כל מעשה זה שהייתי מוציא הוצאות כל כך. לחם - של מס הראוי לפחה לא בקשתי ולא שאלתי מן העם , שהרי כבדה וחזקה עבודת בנין החומה עליהם.

והנה ההוצאה שהייתי עושם בזה היא גדולה , כי בכל יום היה מתוקן למאכלנו שור אחד ושש צאן ברורות ונבחרות , ועופות נתקנו לי. ובין עשרת ימים היה מתמלא אוצר היין לשים בכל כליו יין לרבוי שתיית היין. ועם כל זה לא רציתי לקחת מהעם הלחם הראוי לתת לפחה.

ואשר היה נעשה - שעבר לבנין 'נפעל'. והוא חסר וי"ו , והטעם: ונעשה. פירושו: תיקון , כמו "וימהר לעשות אותו" (בר' יח , ז). ובין עשרת הימים (בנוסחנו: ימים) - למדנו מזה כי יום אחד בין עשרת הימים היה נעשה הסעודה הזאת , והיה מוציא בכל יין - להיות הרבה בלא חסרון. ועם כל זה לחם הפחה לא בקשתי - כי הבשר והיין הרבה רק הלחם מעט , ולא כראוי לפחה , בעבור הרעב , ולא בקשתי מן העם כשָׂרים הראשונים לתת לי. על העם - כמו 'אל העם'.

ואשר היה נעשה - וההוצאה שהיה נעשה על שולחני ביום אחד: שור אחד וצאן שש ברורות - לשון ברירה ובחירה. ובין עשרת ימים - פעם אחת בעשרת ימים היינו שותים יין גם הרבה - כי לא היו מרבים ביין כל יום אלא כדי סיפוק בצמצום , לפי שהיו עסוקים במלאכה. ועם זה - ועם כל זאת ההוצאה שהייתי עושה , לא אכלתי לחם שמביאים דורון לפחה.
ריכוז קישורים