תנ"ך - ויש
אשר
אמרים
שדתינו
וכרמינו
ובתינו
אנחנו
ערבים
ונקחה
דגן
ברעב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיֵשׁ֙
אֲשֶׁ֣ר
אֹמְרִ֔ים
שְׂדֹתֵ֛ינוּ
וּכְרָמֵ֥ינוּ
וּבָתֵּ֖ינוּ
אֲנַ֣חְנוּ
עֹרְבִ֑ים
וְנִקְחָ֥ה
דָגָ֖ן
בָּרָעָֽב:
(נחמיה פרק ה פסוק ג)
וְיֵשׁ
אֲשֶׁר
אֹמְרִים
שְׂדֹתֵינוּ
וּכְרָמֵינוּ
וּבָתֵּינוּ
אֲנַחְנוּ
עֹרְבִים
וְנִקְחָה
דָגָן
בָּרָעָב:
(נחמיה פרק ה פסוק ג)
ויש
אשר
אמרים
שדתינו
וכרמינו
ובתינו
אנחנו
ערבים
ונקחה
דגן
ברעב:
(נחמיה פרק ה פסוק ג)
ויש
אשר
אמרים
שדתינו
וכרמינו
ובתינו
אנחנו
ערבים
ונקחה
דגן
ברעב:
(נחמיה פרק ה פסוק ג)
שדתינו
-
ג'
חסר
(בלישנא):
נחמ'
ה
,
ג
,
ד
,
ה.
ונקחה
-
ה'
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
ב.
ויש
אשר
אומרים
שדותינו
וגומר
-
ויש
מהם
בעניים
שהיו
מתאוננים
ואומרים:
שדות
וכרמים
ובתים
נתן
לאחרים
בערבון
ומשכון
ליקח
דגן
למזונותינו.
ברעב
-
אחרי
שאין
מוותרים
לנו
העשירים
מנכסיהם
לפרנסתינו.
עורבים
-
רוצה
לומר:
אנחנו
מוכנים
לתת
לערבות
-
בעד
פרעון
הדגן
,
שלא
נמות
ברעב
-
כל
קרקעותינו.
ויש.
עורבים
-
משׂימין
בערבון
,
ונקחה
דגן
מאחינו
ברעב.