תנ"ך - וכלב בן־חצרון הוליד את־עזובה אשה ואת־יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָלֵ֣ב בֶּן־חֶצְר֗וֹן הוֹלִ֛יד אֶת־עֲזוּבָ֥ה אִשָּׁ֖ה וְאֶת־יְרִיע֑וֹת וְאֵ֣לֶּה בָנֶ֔יהָ יֵ֥שֶׁר וְשׁוֹבָ֖ב וְאַרְדּֽוֹן: (דברי הימים א פרק ב פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְכָלֵב בֶּן־חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת־יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן: (דברי הימים א פרק ב פסוק יח)

טקסט בלבד:

וכלב בן־חצרון הוליד את־עזובה אשה ואת־יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון: (דברי הימים א פרק ב פסוק יח)

תיקון קוראים:

וכלב בן־חצרון הוליד את־עזובה אשה ואת־יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון: (דברי הימים א פרק ב פסוק יח)
יריעות - ה' מלא (בלישנא): יש' נד , ב; חב' ג , ז; שה"ש א , ה; דה"א ב , יח; יז , א.

יריעות ה' מל' ויריעות משכנותיך ירגזון יריעות את עזובה אשה וארון ברית יי' תחת כיריעות שלמה .

יריעות - ה' מל'; ישר - ל'; וארדון - ל'.

וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה - לפי שהיתה לו אשה ששמה 'עזובה' , לכך כינה את שם בתו 'עזובה אשה'; כדכתיב "ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת" (להלן , יט) - מכאן שהיתה לו אשה ששמה 'עזובה'.

וכלב בן חצרון - יש מרבותינו ז"ל שאמרו (סוטה יא , ב) , כי הוא כלב בן יפונה; ולמה נקרא 'בן יפונה'? שפנה עצמו מעצת מרגלים. ומה שאמר "בן עתניאל בן קנז אחי כלב" (ראה שו' א , יג) , אמרו (סוטה יא , ב) , כי אחיו היה מאמו , ולא היה בן קנז אלא חורגו , שהוא בן אשתו. ואמרו (שם , ב) דוקא (ניתן לדייק) , דכתיב "הקניזי" (יהו' יד , יד) ולא כתב 'בן קנז'. ולא יראה כן לפי פשטי הכתובים , כי לפי פשטי הכתובים נראה , כי כלב זה היה מבני חצרון הראשונים; ואמר , כי אחר לקח בת מכיר והוא בן ששים שנה (ראה להלן , כא). ואם כמו שאמרו רבותינו ז"ל , כי היה כלב בן יפונה , כשהוליד חצרון כלב היה חצרון בן מאה ושבעים שנה! כי כלב אמר "בן ארבעים שנה אנכי בשלוח אותי משה עבד יי' (ראה יד , ז) , וזה היה בשנה שניה שיצאו ממצרים; וחצרון היה מבאי מצרים (ראה בר' מו , יב). הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ― ואחרי כן אמר "ותמת עזובה" (להלן , יט) , ואמר ואלה בניה ― נראה , כי נשיו היו , ונראה , כי בנותיו היו. וכן אמרו רבותינו (ראה יל"ש דה"א תתרעז): וכי יש אדם מוליד את נשיו? ודרשו בו ענינים. ולפי דעתי את זה - כמו 'מן'; וכן "כצאתי את העיר" (שמ' ט , כט) , ואחרים זולתו. וכן פירוש הפסוק: וכלב בן חצרון הוליד מן עזובה אשתו ומן יריעות - שתיהם היו נשיו , ומשתיהן היו לו בנים. וקצר התולדה , ולא זכר את בני האחת , והיא עזובה , ועליה אמר ואלה בניה; וכאשר מתה עזובה לקח לו כלב אשה אחרת , שמה אפרת (ראה להלן , יט).

וכלב בן חצרון הוליד וגו' - ידמה שיהיה הרצון בזה , שהיו לו שתי נשים: שם האחת , והיא הראשונה , עזובה , ושם השנית - יריעות. ואחר זכר שבני עזובה היו ישר ושובב וארדון. ואפשר כי יריעות היתה פלגשו , ולזה אמר את עזובה אשה , להעיד כי היא לבדה היתה אשתו. או יהיה הרצון באמרו ואת יריעות - 'את יריעות' , ותהיה יריעות בת , היתה לו מעזובה , ואחר זכר שמות בניה. והנה נתבאר לך מזה המקום (ראה להלן , כ) כי "בצלאל בן אורי בן חור" (שמ' לא , ב) היה מכלב בן חצרון לא מכלב בן יפונה (ראה במ' יג , ו).
ריכוז קישורים