תנ"ך - ותמת
עזובה
ויקח־לו
כלב
את־אפרת
ותלד
לו
את־חור:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתָּ֖מָת
עֲזוּבָ֑ה
וַיִּֽקַּֽח־ל֤וֹ
כָלֵב֙
אֶת־אֶפְרָ֔ת
וַתֵּ֥לֶד
ל֖וֹ
אֶת־חֽוּר:
(דברי הימים א פרק ב פסוק יט)
וַתָּמָת
עֲזוּבָה
וַיִּקַּח־לוֹ
כָלֵב
אֶת־אֶפְרָת
וַתֵּלֶד
לוֹ
אֶת־חוּר:
(דברי הימים א פרק ב פסוק יט)
ותמת
עזובה
ויקח־לו
כלב
את־אפרת
ותלד
לו
את־חור:
(דברי הימים א פרק ב פסוק יט)
ותמת
עזובה
ויקח־לו
כלב
את־אפרת
ותלד
לו
את־חור:
(דברי הימים א פרק ב פסוק יט)
אפרת
-
ב'
בתרי
לישנא:
בר'
מח
,
ז;
דה"א
ב
,
יט.
אפרת
ב'
בתר'
לשנין
ואקברה
שם
בדרך
ויקח
לו
כלב
את
אפרת
.
ותלד
לו
את
חור.
וחור
הוליד
את
אורי
ואורי
הוליד
את
בצלאל
-
צא
וחשוב
,
שכל
אחד
מהם
היה
פחות
מן
שמונה
שנים
כשהולידו
,
שהרי
כלב
היה
בן
ארבעים
שנים
במרגלים
,
דכתיב
"בן
ארבעים
שנה
אנכי
בשלוח"
וגו'
(יהו'
יד
,
ז)
,
ואותה
שעה
כבר
נולדו
כולם
שהרי
הוקם
המשכן
שעשה
בצלאל.
כלב
היה
בן
שמֹנה
כשהוליד
עזובה
אשה
(ראה
לעיל
,
יח)
,
ובן
תשע
כשהוליד
יריעות
,
ואחר
מיתת
עזובה
אשתו
לקח
את
אפרת
והולידה
את
חור
בשנה
אחרת
,
הרי
בן
עשר
שנים.
וחור
בן
שמֹנה
כשהוליד
את
אורי
,
ואורי
בן
שמֹנה
כשהוליד
בצלאל
,
הרי
עשרים
ושש
שנים;
וכתיב
"ואל
כל
איש
חכם
לב"
(שמ'
לו
,
א)
-
ואין
"איש"
פחות
משלש
עשרה
שנה
,
הרי
בצלאל
בשעה
שעשה
המשכן
בן
שמֹנה
עשרה
שנה;
הרי
ארבעים
שנה
חסר
אחת.
נמצא
שכל
אחד
מהם
היה
פחות
מן
שמנה
כשהולידו;
וכן
מפורש
בפרק
'בן
סורר
ומורה'
(סנה'
סט
,
ב);
ומדרש:
בן
שש
ושש
הולידו.