תנ"ך - וישא
דויד
את־עיניו
וירא
את־מלאך
ה'
עמד
בין
הארץ
ובין
השמים
וחרבו
שלופה
בידו
נטויה
על־ירושלם
ויפל
דויד
והזקנים
מכסים
בשקים
על־פניהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשָּׂ֨א
דָוִ֜יד
אֶת־עֵינָ֗יו
וַיַּ֞רְא
אֶת־מַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
עֹמֵ֗ד
בֵּ֤ין
הָאָ֙רֶץ֙
וּבֵ֣ין
הַשָּׁמַ֔יִם
וְחַרְבּ֤וֹ
שְׁלוּפָה֙
בְּיָד֔וֹ
נְטוּיָ֖ה
עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם
וַיִּפֹּ֨ל
דָּוִ֧יד
וְהַזְּקֵנִ֛ים
מְכֻסִּ֥ים
בַּשַּׂקִּ֖ים
עַל־פְּנֵיהֶֽם:
(דברי הימים א פרק כא פסוק טז)
וַיִּשָּׂא
דָוִיד
אֶת־עֵינָיו
וַיַּרְא
אֶת־מַלְאַךְ
יְהוָה
עֹמֵד
בֵּין
הָאָרֶץ
וּבֵין
הַשָּׁמַיִם
וְחַרְבּוֹ
שְׁלוּפָה
בְּיָדוֹ
נְטוּיָה
עַל־יְרוּשָׁלִָם
וַיִּפֹּל
דָּוִיד
וְהַזְּקֵנִים
מְכֻסִּים
בַּשַּׂקִּים
עַל־פְּנֵיהֶם:
(דברי הימים א פרק כא פסוק טז)
וישא
דויד
את־עיניו
וירא
את־מלאך
ה'
עמד
בין
הארץ
ובין
השמים
וחרבו
שלופה
בידו
נטויה
על־ירושלם
ויפל
דויד
והזקנים
מכסים
בשקים
על־פניהם:
(דברי הימים א פרק כא פסוק טז)
וישא
דויד
את־עיניו
וירא
את־מלאך
יהוה
עמד
בין
הארץ
ובין
השמים
וחרבו
שלופה
בידו
נטויה
על־ירושלם
ויפל
דויד
והזקנים
מכסים
בשקים
על־פניהם:
(דברי הימים א פרק כא פסוק טז)
נטויה
על
ירושלים
-
ומה
שכתוב
"והנה
איש
עומד
לנגדו
וחרבו
שלופה
בידו"
וגו'
,
"הלנו
אתה
אם
לצרינו"
(ה
,
יג)
,
יהושע
היה
עומד
ואחוריו
כנגד
צריו
,
ובא
מלאך
כנגדו
,
לפיכך
תמה
ואמר
לו:
"הלנו
אתה
אם
לצרינו"
-
לעזרינו
הואיל
ואתה
עומד
לנגדי
,
או
לצרינו
לעזור
,
שגם
אתה
עומד
כנגדן;
אבל
כאן
,
כיון
שראה
החרב
של
מלאך
שהיתה
נטויה
על
ירושלים
,
ידע
בעצמו
שבא
לנגוף
את
ישראל.
וירא
את
מלאך
יי'
עומד
וגו'
-
הנה
היה
זה
על
דרך
המופת
,
להראות
המלאך
בזאת
התמונה
בהקיץ
,
כמו
שראה
בלשאצר
"פס
ידא
דכתבא"
(ראה
דנ'
ה
,
כד)
,
וכמו
שהראה
אלישע
לנערו
"סוסים
ורכב
אש"
(מ"ב
ו
,
יז).