תנ"ך - יואב
בן־צרויה
החל
למנות
ולא
כלה
ויהי
בזאת
קצף
על־ישראל
ולא
עלה
המספר
במספר
דברי־הימים
למלך
דויד:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יוֹאָ֨ב
בֶּן־צְרוּיָ֜ה
הֵחֵ֤ל
לִמְנוֹת֙
וְלֹ֣א
כִלָּ֔ה
וַיְהִ֥י
בָזֹ֛את
קֶ֖צֶף
עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל
וְלֹ֤א
עָלָה֙
הַמִּסְפָּ֔ר
בְּמִסְפַּ֥ר
דִּבְרֵֽי־הַיָּמִ֖ים
לַמֶּ֥לֶךְ
דָּוִֽיד:
ס
(דברי הימים א פרק כז פסוק כד)
יוֹאָב
בֶּן־צְרוּיָה
הֵחֵל
לִמְנוֹת
וְלֹא
כִלָּה
וַיְהִי
בָזֹאת
קֶצֶף
עַל־יִשְׂרָאֵל
וְלֹא
עָלָה
הַמִּסְפָּר
בְּמִסְפַּר
דִּבְרֵי־הַיָּמִים
לַמֶּלֶךְ
דָּוִיד:
ס
(דברי הימים א פרק כז פסוק כד)
יואב
בן־צרויה
החל
למנות
ולא
כלה
ויהי
בזאת
קצף
על־ישראל
ולא
עלה
המספר
במספר
דברי־הימים
למלך
דויד:
ס
(דברי הימים א פרק כז פסוק כד)
יואב
בן־צרויה
החל
למנות
ולא
כלה
ויהי
בזאת
קצף
על־ישראל
ולא
עלה
המספר
במספר
דברי־הימים
למלך
דויד:
ס
(דברי הימים א פרק כז פסוק כד)
למנות
-
ה':
ראה
דה"א
כא
,
א.
בזאת
-
ג':
מל'
ג
,
י;
דה"א
כז
,
כד;
דה"ב
כ
,
יז.
ואחד:
ובזאת
-
דה"ב
יט
,
ב.
בזאת
ג'
ובחנוני
נא
בזאת
ויהי
בזאת
קצף
לא
לכם
להלחם
.
וחד
ובזאת
עליך
קצף
.
יואב
-
ל'
ראש'
פסו';
למנות
-
ה';
בזאת
-
ג'.
ולא
כלה
-
פתרון:
ועוד
אני
אומר
לך:
הלא
יואב
התחיל
פעם
אחרת
למנות
העם
למעלה
מעשרים
(ראה
לעיל
,
כג)
,
ולא
כלה.
ויהי
בזאת
קצף
על
ישראל
-
מאותו
קצת
שמנה
היה
קצף
על
ישראל
,
לפי
שעלה
במחשבתו
למנות
כל
ישראל
,
לעבור
על
הפסוק
"אשר
אם
יוכל
איש
למנות
את
עפר
הארץ"
וגו'
(בר'
יג
,
טז)
,
ולעבור
הפסוק
"הבט
נא
השמימה"
וגו'
(בר'
טו
,
ה).
ולא
עלה
המספר
-
פתרון:
אע"פ
שאני
אומר
החל
למנות
ולא
כלה
-
ולא
מנה
כי
אם
מעט
,
שהרי
לא
עלה
מספר
המנויין
בספר
שמואל
כמספר
המנויין
כאן:
"אלף
אלפים
ומאה
אלף"
ו"יהודה
ארבע
מאות
ושבעים
אלף"
(דה"א
כא
,
ה)
,
ובשמואל
"שמנה
מאות
אלף"
ו"יהודה
חמש
מאות
אלף"
(ש"ב
כד
,
ט).
ואם
תאמר:
שני
מספרים
היו
,
שפעמיים
מנאן
,
אחת
בשמואל
ואחת
כאן
-
אלא
כך
הוא:
לא
עלה
המספר
כמספר
דברי
הימים
,
כי
אותו
המספר
שמנה
,
לא
כתב
בשמואל
כי
אם
קצת
מן
המספר
,
משום
צער
ואבילות
שנגפו
אפילו
על
אותן
מעט
,
וכאן
משום
כבוד
דוד
,
אפילו
אם
היה
המספר
יותר
,
היה
אומרו
,
לפי
שהיה
משמע
שלא
על
חנם
היה
קצף
על
ישראל
,
שהרי
כבר
מנה
הרבה
מישראל;
ועוד
,
משום
כבודו
,
שהיו
כולם
לו
לעבדים
כאיש
אחד.