יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ובגבעון
ישבו
אבי
גבעון
-
פרשה
זו
עד
"כל
אלה
בני
אצל"
(להלן
,
לח)
כתובה
שתי
פעמים
בספר
זה;
גם
פרשת
"והיושבים
הראשונים
אשר
באחוזתם
בעריהם"
(דה"א
ט
,
ב)
,
ופרשת
"ומן
הכהנים
ידעיה
ויהויריב"
(שם
,
י)
,
כמו
כן
בספר
עזרא
,
דכתיב
"ואלה
ראשי
המדינה"
(נחמ'
יא
,
ג).
וזהו
שמפרש
בסוף
מגילת
ירושלמי
(תענית
ד
,
ב
[סח
,
א]):
שלשה
ספרים
מצא
עזרא:
ספר
מעונים
,
ספר
זאטוטי
,
ספר
האחים;
ובטלו
דברי
האחד
וקיימו
דברי
השנים.
וכן
מצאו
הרבה
ספרי
יחוסין
,
כשנמצא
שלשה
או
חמשה
בטלו
המועט
וקיימו
המרובים
,
וכשנמצאו
זוגות
,
כמו
ובגבעון
ישבו
אבי
גבעון
,
הוצרך
לכתוב
שתי
פעמים
,
שאין
סדר
יחוסן
שוה;
וכן
"היושבים
הראשונים"
(דה"א
ט
,
ב)
מצא
זוגות
,
וחלוקים
זה
על
זה
,
כתבוהו
שני
פעמים
בכאן
ובספרו.
ולמה
לא
כתב
שתיהן
כאן
אותם
שבעזרא
"ואלה
ראשי
המדינה"
וגומר
(נחמ'
יא
,
ג)?
ולפי
שייחס
לשם
עד
"ואלה
הכהנים
הלוים"
(נחמ'
יב
,
א)
ומיחס
עד
"ידעיה"
שהיה
לאחר
עזרא
,
ומה
ענין
לפרש
ולייחס
בכאן
בדברי
הימים
דורות
יחד
ולאחר
עזרא
,
כי
אם
אותם
שהיו
בבית
ראשון
ובפרשה
האחרת
שלו
ובגבעון
ישבו
וגו'.
ועוד
אמרו
חכמים
בספרי
(?
וראה
פסחים
סב
,
ב):
"ולאצל
ששה
בנים"
(להלן
,
לח)
-
תליסר
אלפי
גמלי
טעוני
מדרשות.
ובגבעון
ישבו
-
גבעון
היתה
עיר
לבני
בנימין
,
כמו
שאמר
בספר
יהושע
(יח
,
כה);
ואולי
אבי
גבעון
זה
בנה
אותה
ונקראת
על
שמו.
או
שמו
המיוחד
היה
"יעזיאל"
(בנוסחנו:
יעיאל)
,
כמו
שזכר
אותו
למטה
בפעם
השנית
,
בזכור
זה
היחס
(ראה
דה"א
ט
,
לה);
וקרא
אבי
גבעון
,
שהיה
גדול
העיר
הנקראת
גבעון.
ובעל
ונדב
לא
זכרם
(?)
,
ובפעם
השנית
זכרם
"בעל
ונר
ונדב"
(שם
,
לו).