תנ"ך - דברי הימים ב פרק יד פסוק א - ויעש אסא הטוב והישר בעיני ה' אלהיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֤עַשׂ אָסָא֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו: (דברי הימים ב פרק יד פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו: (דברי הימים ב פרק יד פסוק א)

טקסט בלבד:

ויעש אסא הטוב והישר בעיני ה' אלהיו: (דברי הימים ב פרק יד פסוק א)

תיקון קוראים:

ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו: (דברי הימים ב פרק יד פסוק א)
הטוב והישר - ד': *דב' יב , כח; מ"ב י , ג; דה"ב יד , א; לא , כ.

הטוב והישר ד' שמר ושמעת וראיתם ויעש אסא ויעש כזאת יחזקיהו .

הטוב והישר - ד'.

(עשרים ושתים תועלות לדה"ב יד , א - לו , כב) ואולם התועלות המגיעים מאלו הספורים זולת התועלות שמנינו בספר מלכים הם אלו: התועלת הראשון הוא במדות , והוא להודיע שהוא ראוי לאדם שישתדל לעמוד כנגד הרע קודם בואו , כי אם ימתין עד בואו אולי יצר לו העת ולא יִשלַם לו זה; ולזה ראוי שיתחכם כנגדו בעת אשר אפשר לו זה. ולזה ספר שכבר בנה אסא ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ. ולזה גם כן אמר "נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריח עודנו הארץ לפנינו" (ראה דה"ב יד , ו). התועלת השני הוא להודיע , שהוא ראוי שיכיר מי שהוא מושגח מיי' יתברך בעבור טוב דרכיו , שהטובה הבאה לו הוא מיי' יתברך בעבור התהלכו את האלהים (ע"פ בר' ו , ט). וראוי גם כן שיפרסם זה להמון , כי בזה תועלת לו להתחזק בעבודת יי' יתברך. וימשך מהפרסום מהתועלת להמון , שיתישרו לעבוד יי' יתברך; ולזה אמר אסא "כי דרשנו את יי' אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב" (דה"ב יד , ו). התועלת השלישי הוא לפרסם עוצם השגחת יי' יתברך באוהביו , וההפך - בהפך. ולזה ספר מה שהשגיח יי' יתברך באסא ובעמו בעבור לכתם את יי' , להצילם מאויביהם ואם הם רבים מאד מהם; עד שכבר נצחו אסא ועמו חיל זרח הכושי שהיו עם רב מאד. ולזאת הסבה גם כן ספר ענין מלחמת עמון ומואב ובני שעיר ביהושפט ועמו , ונתנם יי' אלהיהם פגרים מתים לפני יי' כאשר הביא חרב איש באחיו , בעבור מה שעשה יהושפט הישר בעיני יי'. (ראה דה"ב) ולזה גם כן ספר עוצם הרע שהביא יי' יתברך על יהורם בעבור עשותו הרע בעיני יי' , וזה שכבר מת בחלאים רבים , ונגפו יי' יתברך מגפה גדולה בעמו ובבניו ובנשיו ובכל רכושו; ושכבר שלם לו יי' יתברך מדה כנגד מדה על הרגו אחיו , וזה שכבר הומתו בניו כולם זולתי אחד מהם לבד והוא אחזיהו. ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע ליואש אחר עשותו הרע בעיני יי' , והוא שחיל ארם בא עליו במצער אנשים ונתן יי' יתברך בידם חיל לרב מאד ואת יואש עשו שפטים. ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע הנפלא לאמציה מפני עשותו הרע בעיני יי'. ולזה גם כן ספר עוצם הצלחת עזיהו מלך יהודה בעת דרשו את יי' , ושבעת מעלו ביי' נגעו בצרעת והיה מצורע עד יום מותו. ולזה גם כן ספר שכבר התחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יי' , ושכבר נלחם עם בני עמון ויחזק עליהם. ולזה גם כן ספר הרע הנפלא שהגיע לאחז בעבור עשותו הרע בעיני יי'. התועלת הרביעי הוא , כי קרוב יי' לקוראיו אשר יקראוהו באמת (ע"פ תה' קמה , יח); ולזה ספר שכבר התפלל אסא אל יי' אלהיו על דבר הכושים ונשמעה תפלתו , והוא שכבר נגף יי' את הכושים לפני אסא. ולזה גם כן ספר מה שהתפלל יהושפט אל יי' על דבר חיל בני מואב ועמון ובני שעיר הבאים עליו למלחמה , וקרא גם כן צום על כל יהודה כדי שתהיה תפלתו יותר נשמעת כמו שזכרנו במקומות רבים , ונעתר לו יי' יתברך ונתן חרב איש באחיו ולא נצטרכו יהושפט ועמו לבא עליהם כי אם לשלל. וספר גם כן שכבר זעק יהושפט בבא שרי הרכב להלחם עמו ויי' עזרו. ולזה גם כן ספר שהתפלל חזקיהו על אשר אכלו הפסח בלא ככתוב ולא בטהרת הקדש , ורפא יי' יתברך את העם בעבור תפלתו. גם ספר מה ששמע יי' יתברך תפלת חזקיה על דבר סנחריב , ועל דבר חליו אשר היה נגזר מאת יי' יתברך שימות בו. גם ספר מה ששמע יי' יתברך תפלת מנשה אע"פ שהרשיע והפליג ברשע - הנה בחלותו את פני יי' והכנעו מאד מלפניו נעתר לו יי' יתברך והשיבו ירושלים למלכותו. התועלת החמשי הוא להודיע , שהבוטח ביי' ישוגב , ואשר לא יבטח בו וישים בשר זרועו (ע"פ יר' יז , ה) , לא די שלא יתחזק אבל יחלש. ולזה ספר כי כאשר שם אסא בשר זרועו , ולא בטח ביי' אך בטח במלך ארם , מנע ממנו הטוב , והוא נצוחו חיל ארם; כי לולא זה היה נופל בידו כמו שנפלו הכושים והלובים. ולזאת הסבה גם כן נמנעה ממנו הרפואה כאשר חלה את רגליו , מפני שלא דרש את יי' כי אם ברופאים. ולזה גם כן ספר כי יהושפט בטח ביי' על דבר חיל בני מואב ועמון ובני שעיר והצליח. וספר גם כן לזאת הסבה , כי מפני התחתן יהושפט עם אחאב להוסיף לו חוזק , פרץ יי' יתברך מעשיו וגרם זה לאבדן בניו , עד שלא נשאר לביתו כי אם נער קטן יונק , והוא יואש. וכן גם כן ספר באחז ששם בשר זרועו , והוא מלך אשור , ולא די לו שלא עזרו אבל הצר לו. התועלת הששי הוא להודיע , שהוא ראוי להשתדל בכל עוז ללמד התורה , כי התלמוד מביא לידי מעשה. ולזה ספר כי מפני שהשתדל יהושפט ללמד תורה בישראל , היה פחד יי' על כל הממלכות אשר סביבותיו ולא נלחמו עמו , אך היו קצתם עושים לו מס; והיה הולך וגדל עד למעלה. התועלת השביעי הוא להודיע , כי אין ראוי להתחבר עם הרשעים , אך להרחיקם בכל עוז; וזה , כי בהתחבר האדם לרשע יפרוץ יי' יתברך מעשיו וישחיתם. ולזה זכר , כי מפני התחבר יהושפט עם אחאב ללכת אל רמות גלעד למלחמה , היה עליו קצף מאת יי' וכמעט שנהרג במלחמה ההיא , לולא רוב הדברים הטובים שנמצאו עמו , על אשר הכין לבבו לדרוש אלהים. ולזאת הסבה גם כן ספר , כי מפני שהתחבר יהושפט עם אחזיהו באניות , נשברו האניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש. ולזאת הסבה גם כן ספר , כי מפני מה שהתעורר אמציה לחבר אליו גדוד ישראל שהיו כולם רשעים ועובדי עבודה זרה , היה זה סבה להשחית בעצמו; ולפי ששמע לדברי הנביא להבדילו מחילו , נצח את בני שעיר. התועלת השמיני הוא להודיע קיום יעודי הנביאים. ולזה ספר שכבר יעד יחזיאל ליהושפט , כי יי' יתברך יהיה נלחם להם בחיל הגדול הזה שקם עליהם ממואב ועמון ושעיר , ולא יצטרכו הם להלחם בהם אך יי' ילחם להם; וכן היה , ובעת שהגביל הנביא. ולזה גם כן ספר קיום מה שיעד אליהו הנביא ליהורם על הרגו אחיו ועשותו הרע בעיני יי' לעבור בריתו , ושכבר הגיע לו הרע שיעד לו בזמן ההוא שהגביל. ולזה גם כן ספר קיום יעוד זכריה הנביא ליואש בן אחזיה , וקיום דברי הנביא שאמר לאמציה: "ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך" (דה"ב כה , טז); כי השחית אותו יואש וגורש ממלכותו. וזכר גם כן קיום יעוד ירמיה , והוא שבשנת אחת לכורש פקד יי' את עמו , כי זה מתחייב מיעודיו , כמו שזכרנו בבאור אלה הדברים. התועלת התשיעי הוא להודיע שאין ממנים בסנהדרי גדולה כי אם כהנים או לוים או ישראלים מיוחסים , ולזה זכר כי בירושלים העמיד יהושפט מן הלוים ומהכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יי' ולריב; ושכבר יחוייב שיהיה עליהם ראש אחד והוא ראש בית דין כאמרו "והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יי'" (דה"ב יט , יא). התועלת העשירי הוא להודיע , שאין ראוי לתת הממלכה לבכור , כשלא היה ראוי לה. הלא תראה כי יי' יתברך בחר בשלמה בן דוד עם היותו הצעיר לבני בת שבע , והיו גם כן לדוד בנים רבים קודם נשאו בת שבע. ולזה ספר בזה המקום כי יהושפט נתן הממלכה ליהורם מפני היותו הבכור , כי לולא זה כבר היה בשאר בניו מי שהיה יותר ראוי למלוכה; ולזאת הסבה גם כן לקח קצת ערים בצורות ממלכות יהורם ונתנן לשאר בניו , ולא היה ראוי לו לעשות כך. אבל היה ראוי שיבחר היותר ראוי , אחר שנראה לו שלא היה ראוי יהורם למלכות אלא מפני היותו הבכור. והנה נמשך מזה מה שנמשך מהרע , והוא שקם יהורם על אחיו הטובים ממנו והרגם , והרג עמהם השרים העוזרים להם; והיה גם כן מלכותו סבה לרעות נפלאות , לפי מה שנזכר בזה הספור. התועלת האחד עשר הוא מה שלמדנו הספור , שאליהו לא מת בעת הלקחו מעל ראש אלישע בן שפט , כמו שבארנו בביאור אלה הדברים , מפני המכתב שבא מאליהו ליהורם. ובזה נתישרנו להאמין כי מה שאמר מלאכי "הנני שולח לכם את אליה הנביא" וגו' (ראה מל' ג , כג) - רומז אל זה שנזכר בזה המקום , ושהוא יחיה אלו החיים הארוכים והנפלאים. וכבר הארכנו המאמר בזה בבאורנו בזה המקום ובספר מלכים (מ"א יז , א). התועלת השנים עשר הוא להודיע , כי ממשמרת הלוים היו שישמרו הבית והקדשים מכל טומאה , ושיעזרו לכהנים במלאכות אשר אפשר העשותם לא על יד הכהנים. ולא לכהנים לבד , אבל גם לישראל היו משרתים בכמו אלו המלאכות הנכבדות. ולזה ספר ביהוידע שהעמיד השוערים על שערי בית יי' , ולא יבא טמא לכל דבר. ולזה גם כן ספר בספור חזקיה כי הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העולות , ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה. ולזה גם כן ספר שם , כי הלוים היו ממונים לשמור הקדשים והמתנות כהונה ולחלקם ביניהם , רוצה לומר: בין הכהנים אשר ראוי לחלקם ביניהם; והיו ממונים ליחס אותם למחלקותם ולבתי אבות לכל מחלוקת , והם יודיעו לכהנים ולמחלקות אחיהם הלוים , שישרתו ליום שיודיעו אותם , ויתקדשו לזה , כדי שלא יצטרך לכהנים , כי אם לעבוד עבודתם ולעסוק בתורה. וספר גם כן בספור יאשיהו כי בדבר בדק הבית היו ממונים קצת הלוים , כדי לנצח לכל עושה מלאכה לעבודה ועבודה בבנין הבית וחזוקוהו. וספר שם גם כן כי הלוים היו מפשיטים הפסחים , ובשלו הפסח והקדשים לכל העם כמשפט , ולהם ולכהנים. התועלת השלשה עשר הוא להודיע שישראל חויבו לתת כל אחד מהם מחצית השקל בכל שנה על עבודת אהל מועד. ולזה ספר שנתנו "קול ביהודה ובירושלם להביא ליי' משאת משה עבד האלהים" (דה"ב כד , ט). ולזאת הסבה גם כן זכר בספר עזרא , שהעמידו עליהם מצות לתת שלישית השקל בכל שנה , כמו שבארנו שם (נחמ' י , לג). ואולם הוצרכנו לבאר זה מאלו המקומות , כי לשון דברי התורה בזה בפרשת 'כי תשא' (שמ' ל , יב - טז) היא עמוקה מאד. התועלת הארבעה עשר הוא לפרסם המופת שחדש יי' בעזיה המלך , לנגעו בצרעת תכף שחשב למעול ביי' להקטיר הקטרת על מזבח הזהב. ולמדנו בזה שהצרעת היא ענין דומה למיתה , ולזה הביא יי' יתברך עליו הצרעת תמורת התחייבו מיתה בידי שמים. והוא מבואר שהוא ענין מתיחס אל המות , כי הצרעת תערבב כל הפעולות הטבעיות. התועלת החמשה עשר הוא במצות , והוא לבאר כי קבלת דם הקדשים לא תהיה כי אם על יד הכהנים. ולזה אמר בספורי חזקיה "וישחטו את הבקר ויקבלו הכהנים את הדם" (ראה דה"ב כט , כב). ואולם הוצרכנו לזה , כי בתורה לא נתבאר זה באור שלם. התועלת הששה עשר הוא במצות , והוא להודיע כי הלוים היו משוררים בפה ובכלי , והכהנים מחצצרים בחצוצרות , מהחל העולה בבקר ובערב עד לכלות העולה; ולזה אמר "ובעת החל העולה החל שיר יי'" וגו' "והחצוצרות מחצצרים הכל עד לכלות העולה" (דה"ב כט , כז - כח). ומזה המקום למדנו שאינם משוררים בעלות המנחה והנסכים. והנה היה זה השיר לעולה והשלמים כמו שנזכר בזה הספור , ונזכר עם זה בתורה (ראה במ' י , י). התועלת השבעה עשר הוא להודיע שמעברין את השנה בשביל עולי רגלים שיוכלו לבא , ובשביל הכהנים אם לא יוכלו להתקדש מהם באופן שיספיק , וכן בשאר הסבות הנוהגות זה המנהג. ולזה אמר: "ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחדש השני. כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלים" (דה"ב ל , ב - ג). התועלת השמונה עשר הוא להודיע , כי הטמאים , אף על פי ששחטו הפסח עליהם , וזה יתכן כשלא היו טמאים לנפש האדם , הנה אינם אוכלים בבשר הפסח. והנה למדנו זה ממה שזכר בזה הספר "כי אכלו את הפסח בלא ככתוב" (שם , יח) , ולא בטהרת הקדש; רוצה לומר , כי הם חטאו בזה בשני פנים: האחד , כי הטמאים לנפש אדם - היה ראוי שיהיו נדחים לפסח שני; ואם עשו פסחיהם בראשון , הם חוטאים. והחטא השני הוא מפני מה שלא אכלו את הפסח בטהרת הקדש. למדנו מזה , ששאר הטמאים שאפשר שישחטו הפסח עליהם , אינם אוכלים בו , כי ראוי שיאכלוהו בטהרת הקדש. התועלת התשעה עשר הוא להודיע , כי המתנות נתנו ללוים ולכהנים למען יחזקו בתורת יי'. ולזה אמר לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יי' וכבר בארנו שהענין הוא כן , בבאורנו לדברי התורה. התועלת העשרים הוא להודיע כי כאשר יכינו ישראל המתנות לכהנים וללוים באופן שיגיע מזה התועלת המכוון בהם , רוצה לומר , שלא יהיו הכהנים טרודים במזונותיהם , ויהיו פנוים לעסוק בתורה ולעבוד יי' יתברך - אז יתברכו תבואותיהם ופירותיהם , כאמרו "מהחל התרומה לביא לבית יי' אכול ושבוע והותר עד לרוב כי יי' ברך... עמו" (ראה דה"ב לא , י). התועלת העשרים ואחד הוא להודיע , שכבר נכנס הארון במקום שהכין לגנזו שם שלמה בן דוד מלך ישראל , ולזה לא בא ביד מלך בבל כשהחריב את בית המקדש , ונשא את כל כליו לבבל. ולזה הוא מאמר יאשיהו ללוים: "תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל" (דה"ב לה , ג); והיה זה , כי שלמה והנביאים שהיו אז בימי דוד אביו ובימיו , שערו שכבר יחרב הבית; ולזה יעדו על פי הנביאים , שיבנה בבית המקדש מקום , יגנז בו הארון בעת הראוי. וזה הענין הודיע דוד לשלמה , כמו שהודיע לו שאר דברי הבנין בכתב מיד יי'. התועלת העשרים ושנים הוא מה שלמדנו מזה המקום , שהשבעים שנה שאמר ירמיה (ראה כה , יא - יב; כט , י) אינן נחשבות לחרבן הבית , אך הן נחשבות להשתעבד ישראל תחת מלך , בבל כמו שבארנו בספר עזרא (א , א) ובבאורנו לזה. ולזה נשלמו בשנת אחת לכורש , כמו שנזכר בסוף זה הספר. ובכאן נשלם זה הבאור , והיתה השלמתו בשני לחדש ניסן של שנת תשעים ושמנה לפרט האלף הששי ישתבח היכול אשר עזרני ברחמיו וכרוב חסדיו ויתברך על כל ברכה ותהלה אמן. נשלם פירוש דברי הימים בעזרת שוכן מעונים.