יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ואתה
-
י'
בטעמא
(תביר
ללא
משרתים
,
בלישנא):
בר'
טו
,
טו;
יז
,
ט;
ש"א
כד
,
יא;
ש"ב
ה
,
ב;
ז
,
כ;
מ"א
יח
,
לז;
יר'
מה
,
ה;
דה"א
יא
,
ב;
דה"ב
ב
,
טו;
כא
,
טו.
ואתה
-
כ"ז
בטעמא
(תביר
,
ללא
מקף
וללא
טעמים
מחברים
לפניו
,
כולל:
'אתה'
,
'עתה'
,
'ועתה'):
בר'
טו
,
טו;
יז
,
ט;
מז
,
ד;
במ'
יא
,
ו;
כב
,
לד;
ש"א
כד
,
יא;
כז
,
א;
ש"ב
ה
,
ב;
ז
,
כ;
יט
,
י;
מ"א
א
,
יח;
יב
,
כו;
יח
,
לז;
כא
,
ז;
מ"ב
ה
,
טו;
יש'
ה
,
ג;
יר'
מה
,
ה;
הו'
ב
,
יב;
ה
,
ז;
מי'
ד
,
יא;
ז
,
י;
מל'
א
,
ט;
עז'
ט
,
י;
י
,
ב;
דה"א
יא
,
ב;
דה"ב
ב
,
טו;
כא
,
טו.
ואתה
-
ד'
בטעמא
(תביר)
בכתובים
(כולל:
'ועתה'):
*עז'
ט
,
י;
י
,
ב;
דה"ב
ב
,
טו;
כא
,
טו.
רפסדות
-
כמו
"דוברות"
(מ"א
ה
,
כג)
,
והם
הקורות
שקושרים
אותם
בראשיהם
ומוליכים
אותם
בנהרות
ובים;
ולכן
נקראו
"דוברות"
,
לשון
הנהגה
,
ותרגום
"וינהג"
(בר'
לא
,
יח):
"ודבר"
(ת"א);
ונקראו
גם
כן
רפסדות.
ובלשון
המשנה
(ברכות
יד
,
ו)
'אסדא':
היה
יושב
בספינה
או
באסדא.
ובגמרא
(ירוש'
ברכות
ד
,
ה
[ח
,
ג]):
הוא
אסדא
הוא
אכסרא
הוא
רפסדות.