תנ"ך - בן־ארבעים
ושתים
שנה
אחזיהו
במלכו
ושנה
אחת
מלך
בירושלם
ושם
אמו
עתליהו
בת־עמרי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים
וּשְׁתַּ֤יִם
שָׁנָה֙
אֲחַזְיָ֣הוּ
בְמָלְכ֔וֹ
וְשָׁנָ֣ה
אַחַ֔ת
מָלַ֖ךְ
בִּירוּשָׁלִָ֑ם
וְשֵׁ֣ם
אִמּ֔וֹ
עֲתַלְיָ֖הוּ
בַּת־עָמְרִֽי:
(דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)
בֶּן־אַרְבָּעִים
וּשְׁתַּיִם
שָׁנָה
אֲחַזְיָהוּ
בְמָלְכוֹ
וְשָׁנָה
אַחַת
מָלַךְ
בִּירוּשָׁלִָם
וְשֵׁם
אִמּוֹ
עֲתַלְיָהוּ
בַּת־עָמְרִי:
(דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)
בן־ארבעים
ושתים
שנה
אחזיהו
במלכו
ושנה
אחת
מלך
בירושלם
ושם
אמו
עתליהו
בת־עמרי:
(דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)
בן־ארבעים
ושתים
שנה
אחזיהו
במלכו
ושנה
אחת
מלך
בירושלם
ושם
אמו
עתליהו
בת־עמרי:
(דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)
בן
ארבעים
ושתים
-
ובמלכים
הוא
אומר
"בן
עשרים
ושתים"
(מ"ב
ח
,
כו)
,
הא
כיצד?
לפי
זה
היה
הבן
גדול
מאביו
שתי
שנים
אלא
שתי
שנים
קודם
שנולד
יהורם
אביו
נגזרה
גזירה
זו
על
בית
דוד
שתכלה
עם
בית
אחאב
,
וכן
הוא
אומר
"ומאלהים
היתה
תבוסת
אחזיה"
וגו'
(להלן
,
ז);
וביום
שנשא
אסא
את
בת
עמרי
ליהושפט
בנו
נגזרה
גזירה
זו.
כך
שנויה
ב'סדר
עולם'
(סע"ר
יז)
ובתוספתא
דסוטה
(יב
,
ג).
אך
בכל
המקראות
לא
מצינו
שנשא
יהושפט
בת
עמרי
,
אך
מצאתי
"ויתחתן
לאחאב"
(דה"ב
יח
,
א)
,
ושמא
זו
היא
אחותו
שנשא.
ובשנת
שלשים
ואחת
לאסא
נשאה
,
שנאמר
"ובשנת
שלשים
ואחת
לאסא...
מלך
עמרי"
(מ"א
טז
,
כג)
,
וכשנשא
אסא
את
בתו
ליהושפט
בנו
,
שנתעלה
עמרי
והרגו
תבני
,
צא
וחשוב
משנת
שלשים
ושלש
לאסא
עד
שמלך
אחזיהו
ותמצא
ארבעים
ושתים.
שנה
ועוד
כתוב
אחד
אומר
"בשנת
שתים
עשרה...
ליורם
בן
אחאב...
מלך
אחזיהו
בן
יהורם"
(מ"ב
ח
,
כה)
,
וכתוב
אחד
אומר
"ובשנת
אחת
עשרה...
ליורם...
מלך
אחזיהו"
(מ"ב
ט
,
כט)!?
על
כרחינו
,
יהורם
אביו
לא
מת
אלא
"בשנת
שתים
עשרה
ליורם
בן
אחאב"
,
שהרי
כתיב
"בשנת
חמש
ליורם
בן
אחאב...
מלך
יהורם
בן
יהושפט...
ושמנה
שנים
מלך"
(מ"ב
ח
,
טז
-
יז).
ומה
שאמר
שוב
"בשנת
אחת
עשרה...
ליורם"
לפי
שמלך
בחיי
אביו
שנה
אחת
,
לפי
שהיה
אביו
נגוע
בתחלויים
קשים
,
כמו
שכתוב
"ואחרי
כל
זאת
נגפו
יי'"
וגו'
(דה"ב
כא
,
יח)
,
"וימליכו
יושבי
ירושלים
את
אחזיהו
בנו
הקטן"
(לעיל
,
א)
שנה
אחת
בחיי
אביו;
וזהו
דכתיב
"בשנת
אחת
עשרה
ליורם"
(מ"ב
ט
,
כט);
ומה
שאמר
"בשנת
שתים
עשרה
ליורם"
לאחר
שמת
אביו
,
אז
היה
שתים
עשרה
ליורם.
בן
ארבעים
ושתים
שנה
אחזיהו
במלכו
-
ובספר
מלכים
הוא
אומר
"בן
עשרים
ושתים
שנה
אחזיהו
במלכו"
(מ"ב
ח
,
כו)?
ועוד:
כל
ימי
יהורם
אביו
לא
היה
ארבעים
שנה
,
שכך
כתיב
"בן
שלושים
ושתים
היה
במלכו
ושמנה
שנים
מלך"
וכו'
(דה"ב
כא
,
כ);
אם
כן
היאך
הוא
בן
ארבעים
ושתים
כשמת
אביו?
זה
לא
יתכן!
ואומר
בסדר
עולם
(יז):
כיון
שהשיא
אסא
בתו
של
עמרי
ליהושפט
בנו
לאשה
(ראה
מ"ב
ח
,
כו)
,
נגזרה
גזרה
זו
על
מלכות
בית
דוד
שתכלה
עם
בית
אחאב
,
וכן
היה
,
כשמת
אחזיהו
מלך
יהודה
עם
מלך
ישראל
,
שהרגם
יהוא
(ראה
מ"ב
ט
,
כג
,
כז)
,
"ועתליהו
אם
אחזיהו
ראתה
כי
מת
בנה...
ותאבד
כל
זרע
המלוכה"
(מ"ב
יא
,
א).
ולפיכך
מנה
ארבעים
ושתים
שנה
שנגזרה
הגזרה.
ובשנת
שלושים
ואחת
לאסא
נשאה
,
שנאמר:
"בשנת
שלשים
ואחת
שנה
לאסא...
מלך
עמרי
על
ישראל"
(מ"א
טז
,
כג);
והלא
קודם
לכן
מלך
ארבע
שנים?
אלא
רוצה
לומר:
מלך
מלכות
שלמה
על
ישראל
,
שנתחתן
עם
אסא
ונתעלה
,
והרגו
לתבני
(ראה
מ"א
טז
,
כב)
ומלך
על
ישראל.
ומשנת
שלושים
ואחת
לאסא
עד
שמת
אחזיהו
מלך
יהודה
-
ארבעים
ושתיים
שנה;
כיצד?
תשע
שנים
לאסא
,
ועשרים
וחמש
ליהושפט
(ראה
דה"ב
כ
,
לא)
,
הרי
שלושים
וארבע;
ושמונה
שנים
ליהורם
(ראה
דה"ב
כא
,
ה)
,
הרי
ארבעים
ושתים.
וזה
המדרש
(סע"ר
יז)
הוא
רחוק
מדרך
הפשט.
ויתכן
לפרש
כי
יהורם
חיה
יותר
מארבעים
שנה
,
ולא
מנה
מימי
מלכותו
אלא
שמונה
שנים
שמלך
בחזקתו;
אבל
מעת
שנפל
ביד
הערבים
(ראה
דה"ב
כא
,
יז)
,
ונפל
גם
כן
בחליים
(ראה
שם
,
יח
-
יט)
לא
מנו
לו
ימי
מלכותו
,
והמליכו
אחזיהו
בנו
בחייו
,
מעת
שנפל
אביו
והלך
בלא
חמדה
(ע"פ
דה"ב
כא
,
כ)
,
והיו
עשרים
שנה;
וכשהמליכוהו
בחיי
אביו
היה
בן
עשרים
ושתים
,
וזהו
שאמר
במלכים
"בן
עשרים
ושתים
שנה
אחזיהו
במלכו"
(מ"ב
ח
,
כו).
וכשמת
אביו
היה
בן
ארבעים
ושתים
שנה
,
ולא
מלך
אחר
שמת
אביו
אלא
שנה
אחת.
ושם
אמו
עתליהו
בת
עמרי
-
בת
אחאב
היתה
,
כמו
שכתוב
למעלה
(דה"ב
כא
,
ו)
,
אלא
שיחס
אותה
לאבי
אביה;
וכן
"ותבאנה
אל
רעואל
אביהן"
(שמ'
ב
,
יח)
,
שהיה
אבי
אביהן.