תנ"ך - בן־ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת־עמרי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת־עָמְרִֽי: (דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)

טקסט וניקוד:

בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת־עָמְרִי: (דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)

טקסט בלבד:

בן־ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת־עמרי: (דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)

תיקון קוראים:

בן־ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת־עמרי: (דברי הימים ב פרק כב פסוק ב)
בן ארבעים ושתים - ובמלכים הוא אומר "בן עשרים ושתים" (מ"ב ח , כו) , הא כיצד? לפי זה היה הבן גדול מאביו שתי שנים אלא שתי שנים קודם שנולד יהורם אביו נגזרה גזירה זו על בית דוד שתכלה עם בית אחאב , וכן הוא אומר "ומאלהים היתה תבוסת אחזיה" וגו' (להלן , ז); וביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה זו. כך שנויה ב'סדר עולם' (סע"ר יז) ובתוספתא דסוטה (יב , ג). אך בכל המקראות לא מצינו שנשא יהושפט בת עמרי , אך מצאתי "ויתחתן לאחאב" (דה"ב יח , א) , ושמא זו היא אחותו שנשא. ובשנת שלשים ואחת לאסא נשאה , שנאמר "ובשנת שלשים ואחת לאסא... מלך עמרי" (מ"א טז , כג) , וכשנשא אסא את בתו ליהושפט בנו , שנתעלה עמרי והרגו תבני , צא וחשוב משנת שלשים ושלש לאסא עד שמלך אחזיהו ותמצא ארבעים ושתים. שנה ועוד כתוב אחד אומר "בשנת שתים עשרה... ליורם בן אחאב... מלך אחזיהו בן יהורם" (מ"ב ח , כה) , וכתוב אחד אומר "ובשנת אחת עשרה... ליורם... מלך אחזיהו" (מ"ב ט , כט)!? על כרחינו , יהורם אביו לא מת אלא "בשנת שתים עשרה ליורם בן אחאב" , שהרי כתיב "בשנת חמש ליורם בן אחאב... מלך יהורם בן יהושפט... ושמנה שנים מלך" (מ"ב ח , טז - יז). ומה שאמר שוב "בשנת אחת עשרה... ליורם" לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת , לפי שהיה אביו נגוע בתחלויים קשים , כמו שכתוב "ואחרי כל זאת נגפו יי'" וגו' (דה"ב כא , יח) , "וימליכו יושבי ירושלים את אחזיהו בנו הקטן" (לעיל , א) שנה אחת בחיי אביו; וזהו דכתיב "בשנת אחת עשרה ליורם" (מ"ב ט , כט); ומה שאמר "בשנת שתים עשרה ליורם" לאחר שמת אביו , אז היה שתים עשרה ליורם.

בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו - ובספר מלכים הוא אומר "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו" (מ"ב ח , כו)? ועוד: כל ימי יהורם אביו לא היה ארבעים שנה , שכך כתיב "בן שלושים ושתים היה במלכו ושמנה שנים מלך" וכו' (דה"ב כא , כ); אם כן היאך הוא בן ארבעים ושתים כשמת אביו? זה לא יתכן! ואומר בסדר עולם (יז): כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה (ראה מ"ב ח , כו) , נגזרה גזרה זו על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב , וכן היה , כשמת אחזיהו מלך יהודה עם מלך ישראל , שהרגם יהוא (ראה מ"ב ט , כג , כז) , "ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה... ותאבד כל זרע המלוכה" (מ"ב יא , א). ולפיכך מנה ארבעים ושתים שנה שנגזרה הגזרה. ובשנת שלושים ואחת לאסא נשאה , שנאמר: "בשנת שלשים ואחת שנה לאסא... מלך עמרי על ישראל" (מ"א טז , כג); והלא קודם לכן מלך ארבע שנים? אלא רוצה לומר: מלך מלכות שלמה על ישראל , שנתחתן עם אסא ונתעלה , והרגו לתבני (ראה מ"א טז , כב) ומלך על ישראל. ומשנת שלושים ואחת לאסא עד שמת אחזיהו מלך יהודה - ארבעים ושתיים שנה; כיצד? תשע שנים לאסא , ועשרים וחמש ליהושפט (ראה דה"ב כ , לא) , הרי שלושים וארבע; ושמונה שנים ליהורם (ראה דה"ב כא , ה) , הרי ארבעים ושתים. וזה המדרש (סע"ר יז) הוא רחוק מדרך הפשט. ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר מארבעים שנה , ולא מנה מימי מלכותו אלא שמונה שנים שמלך בחזקתו; אבל מעת שנפל ביד הערבים (ראה דה"ב כא , יז) , ונפל גם כן בחליים (ראה שם , יח - יט) לא מנו לו ימי מלכותו , והמליכו אחזיהו בנו בחייו , מעת שנפל אביו והלך בלא חמדה (ע"פ דה"ב כא , כ) , והיו עשרים שנה; וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים , וזהו שאמר במלכים "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו" (מ"ב ח , כו). וכשמת אביו היה בן ארבעים ושתים שנה , ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת. ושם אמו עתליהו בת עמרי - בת אחאב היתה , כמו שכתוב למעלה (דה"ב כא , ו) , אלא שיחס אותה לאבי אביה; וכן "ותבאנה אל רעואל אביהן" (שמ' ב , יח) , שהיה אבי אביהן.
ריכוז קישורים