תנ"ך - ויהי
לדרש
אלהים
בימי
זכריהו
המבין
בראת
האלהים
ובימי
דרשו
את־ה'
הצליחו
האלהים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַֽיְהִי֙
לִדְרֹ֣שׁ
אֱלֹהִ֔ים
בִּימֵ֣י
זְכַרְיָ֔הוּ
הַמֵּבִ֖ין
בִּרְאֹ֣ת
הָאֱלֹהִ֑ים
וּבִימֵי֙
דָּרְשׁ֣וֹ
אֶת־יְהוָ֔ה
הִצְלִיח֖וֹ
הָאֱלֹהִֽים:
(דברי הימים ב פרק כו פסוק ה)
וַיְהִי
לִדְרֹשׁ
אֱלֹהִים
בִּימֵי
זְכַרְיָהוּ
הַמֵּבִין
בִּרְאֹת
הָאֱלֹהִים
וּבִימֵי
דָּרְשׁוֹ
אֶת־יְהוָה
הִצְלִיחוֹ
הָאֱלֹהִים:
(דברי הימים ב פרק כו פסוק ה)
ויהי
לדרש
אלהים
בימי
זכריהו
המבין
בראת
האלהים
ובימי
דרשו
את־ה'
הצליחו
האלהים:
(דברי הימים ב פרק כו פסוק ה)
ויהי
לדרש
אלהים
בימי
זכריהו
המבין
בראת
האלהים
ובימי
דרשו
את־יהוה
הצליחו
האלהים:
(דברי הימים ב פרק כו פסוק ה)
לדרש
-
ח'
חסר:
ראה
דה"ב
יט
,
ג.
לדרש
אלהים
-
ד':
*שמ'
יח
,
טו;
ש"א
ט
,
ט;
דה"א
כא
,
ל;
דה"ב
כו
,
ה.
בראת
-
ב'
,
חד
מלא
(ואחד
חסר):
דה"א
כא
,
כח;
דה"ב
כו
,
ה.
וחד:
ובראות
-
דה"ב
יב
,
ז.
בראות
ב'
חד
מל'
בעת
ההיא
המבין
(בראות)
[בראת]
.
וחד
ובראות
יי'
.
לדרש
אלהים
-
ד';
בראת
-
ב';
דרשו
-
ל';
והצליחו
-
ל'.
בימי
זכריהו
-
זה
"עזיהו"
(לעיל
,
א);
ושלשה
שמות
נקראו
לו:
"עזיהו"
,
זכריהו
,
"עזריהו"
(להלן
,
יז).
ודוגמא:
"יהואחז"
(מ"ב
י
,
לה)
-
"אחזיהו"
(שם
,
יג).
המבין
בראות
אלהים
-
שהבין
ביראת
אלהים
שטובה
היא
,
ונתירא
מיי'.
בימי
זכריה
המבין
בראות
האלהים
-
פירוש
,
שהיה
נביא.
ויהי
לדרוש
אלהים
בימי
זכריהו
המבין
ביראת
-
וכן
כתוב
בכ"י
וכן
נמצא
בירושלמי
(סוטה
ט
,
יג
[כד
,
ב])
בכתובים
דפוס
נאפולי
וכן
תרגם
המתרגם
"דמליץ
בדחלתא
דה'".
.
האלהים
-
רוצה
לומר
שכבר
היה
עסקו
לדרוש
אלהים
בימי
זכריהו
שהישירו
אל
זה
כי
היה
חכם
ומבין
ביראת
האלהים.
ובימי
דרשו
את
האלהים
הצליחו
יי'
יתברך.