תנ"ך - ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר־על־ראשו אמות חמש: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ: ס (דברי הימים ב פרק ג פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם אַמּוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁוֹ אַמּוֹת חָמֵשׁ: ס (דברי הימים ב פרק ג פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר־על־ראשו אמות חמש: ס (דברי הימים ב פרק ג פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר־על־ראשו אמות חמש: ס (דברי הימים ב פרק ג פסוק טו)
והצפת - ל'.

שלשים וחמש ארך - קומה; ובמלכים "ויצר את שני העמודים נחשת שמונה עשרה אמות" (מ"א ז , טו)!? פירש רבינו שלמה זצ"ל: יצקם שניהם כאחד , ושוב חלקן לשנים; והאמה החסרה אינה חושבה לפי שאינה דומה למלאכת שאר העמוד , כמו שאמר שם בענין מלכים "ועל ראש העמודים מעשה פרח שושן" (צירוף של שם , כב , כו); וגם רבי יוסף פירש כן. ולא נראה , דמה לנו גבהה שמנה עשרה? אלא כך שמעתי: ודאי יצקם שניהם כאחד , ואחר כך חלקם לשנים , ונמצאו כל אחד שבע עשרה אמה וחצי , והצפת - שהיא כותרת , שנאמר שם "עביו" (שם , כו); חצי אמה הרי כל אחד שמנה עשרה אמות , צפת הוא צפוי , כמו "ויצפה אותם זהב" (ראה שמ' לז , ד); כלומר: היה עשוי כמין כובע חלול , ועביו חצי אמה מלמטה , וכשהופכו ונותנו על העמוד נמצא העובי חצי אמה; הרי שמנה עשרה אמות. קורהו 'כותרת' , לשון 'כתר' , כדכתיב "ושתי כותרות" וגו' (מ"א ז , טז).

אמות שלשים וחמש ארך - על מידות שני העמודים הוא אומר. כי העמוד האחת לא היה קומתו אלא שמנה עשרה , וכן השני (ראה מ"א ז , טו) , שלשים ושש בין שניהם; והאמה האחד שלא מנה , שהיא חצי אמה מכל אחד , נכנסת בתוך הכותרת (ראה להלן , טז); לפיכך לא אמר אלא שלשים וחמש. ומה שמנה קומת שני העמודים כאחד - לפי שבשעת יציקה יצקום כאחד , והראיה , שאמר ארך - ידמה כי לעת היציקה הוא מונה , שקומתן אחד ביציקתם. ובספר מלכים מונה מדתן לפי העמדתן שהיו עומדין , ומנה קומתן , לפיכך אמר מדת כל עמוד לבדו בקומה (ראה מ"א ז , טו). והצפת - היא הכותרת שאמר בספר מלכים , שהיה על ראש כל עמוד כותרת והיתה חמש אמות (ראה שם , יז) , כמו שאמר הנה אמות חמש. ובסוף מלכים אומר "הכותרת שלש אמות" (מ"ב כה , יז)? אמרו רבותינו ז"ל (ברייתא מ"ט מדות י; ראה או"מ ע' 296 ): שתי אמות התחתונות של כותרת היו שוות לעמוד , שלא היה בהם צורה , ושלש העליונות הם עודפות לחוץ מוקפת צורה , שנאמר "שבכים מעשה שבכה" (מ"א ז , יז) - כמין לולבין של דקל היו מוקפות; לפיכך לא מנה בסוף מלכים (מ"ב כה , יז) אלא השלש אמות העליונות שהיתה בהן השבכה , לפיכך אמר בסמוך "ושבכה ורמונים על הכותרת סביב" (שם) - שלא דבר אלא על השלש אמות העליונות שהיתה בהם השבכה. ונקראת הכותרת צפת , לפי שהיתה צפוי לעמוד.

אמות שלשים וחמש ארך - רוצה לומר: בין שני העמודים; ולזה היה גובה כל עמוד שבע עשרה אמה וחצי. ואולם בספר מלכים זכר שגובה כל עמוד היה שמונה עשרה אמה (ראה מ"א ז , טו) , ולא דקדק בחצי אמה. או היה חצי האמה מכוסה בכותרת. והצפת אשר על ראשו - היא הכותרת שהיה על ראש העמוד , כמו שנזכר בספר מלכים (ראה שם , טז); והוא מחובר משתי כותרות , כל אחת בצורת מזרק , כמו שבארנו שם.
ריכוז קישורים