תנ"ך - ויעש
שרשרות
בדביר
ויתן
על־ראש
העמדים
ויעש
רמונים
מאה
ויתן
בשרשרות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֤עַשׂ
שַׁרְשְׁרוֹת֙
בַּדְּבִ֔יר
וַיִּתֵּ֖ן
עַל־רֹ֣אשׁ
הָעַמֻּדִ֑ים
וַיַּ֤עַשׂ
רִמּוֹנִים֙
מֵאָ֔ה
וַיִּתֵּ֖ן
בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק טז)
וַיַּעַשׂ
שַׁרְשְׁרוֹת
בַּדְּבִיר
וַיִּתֵּן
עַל־רֹאשׁ
הָעַמֻּדִים
וַיַּעַשׂ
רִמּוֹנִים
מֵאָה
וַיִּתֵּן
בַּשַּׁרְשְׁרוֹת:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק טז)
ויעש
שרשרות
בדביר
ויתן
על־ראש
העמדים
ויעש
רמונים
מאה
ויתן
בשרשרות:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק טז)
ויעש
שרשרות
בדביר
ויתן
על־ראש
העמדים
ויעש
רמונים
מאה
ויתן
בשרשרות:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק טז)
שרשרות
-
ג'
מלא
(בלישנא):
מ"א
ז
,
יז;
דה"ב
ג
,
טז
(פעמיים).
העמדים
-
י"א
חסר
(בלישנא):
*שמ'
כז
,
י
,
יא;
לח
,
יב
,
יז;
שו'
טז
,
כו;
מ"א
ז
,
ו
,
כא
,
מא;
יר'
כז
,
יט;
יח'
מ
,
מט;
דה"ב
ג
,
טז.
שרשרות
-
ג'
מל';
העמדים
-
י"א
חס';
בשרשרות
-
ג'
מל'.
ויתן
בשרשרות
-
עשה
שרשרות
בראש
"הצפת"
(לעיל
,
טו)
תחתיו
,
ובתוך
השרשרות
קבע
צורת
רמונים
כדי
לכסות
חלל
הצפת
,
כדכתיב
"לכסות
את
שתי
גולות
הכותרת"
(מ"א
ז
,
מא).
ועל
שם
חללו
קורא
להם
"גולות"
,
כזו
השבכה
שכתב
שם
,
הם
השרשרות
,
לשון
"ועל
שבכה
יתהלך"
(איוב
יח
,
ח)
-
לשון
ענפים
,
כמו
"בסבך
בקרניו"
(בר'
כב
,
יג).
ויש
אומרים
(ראה
פירושו
למ"א
ז
,
יז):
'קופיא'
,
ורבי
אלעזר
פירש:
ענפים.
ויעש
שרשרות
בדביר
ויתן
על
ראש
העמודים
-
אינו
אומר
שאותן
שרשרות
שבדביר
נתן
על
ראש
העמודים
,
שהרי
העמודים
היו
באולם
על
פני
ההיכל
(ראה
מ"א
ז
,
כא);
אלא
פירושו
שעשה
שרשרות
בדביר
,
כמו
שאמר
במלכים
"ויעבר
ברתוקות
זהב
לפני
הדביר"
(מ"א
ו
,
כא);
ואמר
אח"כ
ויתן
על
ראש
העמודים
,
פירוש:
ויתן
שרשרות
על
ראש
העמודים;
ולפי
שזכר
שרשרות
-
חסרו
,
וסמך
על
המבין.
וכן
דרך
המקרא
בכמה
מקומות.
ויעש
שרשרות
בדביר
-
ירצה
לפי
מה
שאחשוב
,
שהוא
עשה
שרשרות
בכותרת
הפנימית
,
והיא
התחתונה;
כי
הצפת
(ראה
לעיל
,
טו)
הוא
שתי
כותרות
דבוקות
זו
בזו
,
תמונת
כל
אחת
מהן
כמו
תמונת
מזרק
(ראה
פירושו
למ"א
ו
,
טז
-
יז).
והנה
כמו
שקרא
'דביר'
שם
הבית
הפנימי
(ראה
דה"ב
ה
,
ז)
,
כן
קרא
דביר
שם
הכותרת
הפנימית.