תנ"ך - והאולם
אשר
על־פני
הארך
על־פני
רחב־הבית
אמות
עשרים
והגבה
מאה
ועשרים
ויצפהו
מפנימה
זהב
טהור:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָאוּלָ֡ם
אֲשֶׁר֩
עַל־פְּנֵ֨י
הָאֹ֜רֶךְ
עַל־פְּנֵ֤י
רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙
אַמּ֣וֹת
עֶשְׂרִ֔ים
וְהַגֹּ֖בַהּ
מֵאָ֣ה
וְעֶשְׂרִ֑ים
וַיְצַפֵּ֥הוּ
מִפְּנִ֖ימָה
זָהָ֥ב
טָהֽוֹר:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק ד)
וְהָאוּלָם
אֲשֶׁר
עַל־פְּנֵי
הָאֹרֶךְ
עַל־פְּנֵי
רֹחַב־הַבַּיִת
אַמּוֹת
עֶשְׂרִים
וְהַגֹּבַהּ
מֵאָה
וְעֶשְׂרִים
וַיְצַפֵּהוּ
מִפְּנִימָה
זָהָב
טָהוֹר:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק ד)
והאולם
אשר
על־פני
הארך
על־פני
רחב־הבית
אמות
עשרים
והגבה
מאה
ועשרים
ויצפהו
מפנימה
זהב
טהור:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק ד)
והאולם
אשר
על־פני
הארך
על־פני
רחב־הבית
אמות
עשרים
והגבה
מאה
ועשרים
ויצפהו
מפנימה
זהב
טהור:
(דברי הימים ב פרק ג פסוק ד)
והאולם
אשר
על
פני
הארך
-
אורך
של
אולם
שעל
פני
רוחב
הבית
עשרים
,
שהרי
אורך
האולם
בכל
רוחב
הבית
עשרים
אמה
מצפון
לדרום;
וכל
מדה
יתירה
קרויה
'אורך'
והפחותה
קרויה
'רוחב'
,
ולפי
שבהיכל
מדתו
ממזרח
למערב
יתירה
קרויה
'אורך'
,
ומן
הצפון
לדרום
פחותה
קרויה
'רוחב';
ובאולם
שמדתו
מן
הצפון
לדרום
יתירה
קרויה
'אורך'
,
ומדתו
מן
המזרח
למערב
שהיא
פחותה
קרויה
'רוחב'.
ורחב
האולם
-
עשר
,
כמפורש
"עשר
באמה
רחבו
על
פני
הבית"
(מ"א
ו
,
ג).
והגובה
מאה
ועשרים
-
ובמלכים
כתיב
"ושלשים
אמה
קומתו"
(מ"א
ז
,
ב)!?
הא
כיצד?
גובה
הקומה
מקרקעית
הבית
עד
קרוי
עלייה
ראשונה
שלשים
אמות
,
ומעלייה
לעלייה
עד
גג
העליון
תשעים
אמות;
כדכתיב
"ויתן
דוד
לשלמה
בנו
את
תבנית
האולם
ואת
בתיו
וגנזכיו
ועליותיו"
(דה"א
כח
,
יא)
-
מכלל
שהיו
שם
עליות.
ויצפהו
מפנימה
זהב
-
בפנים
ההיכל
,
שהוא
הבית
הגדול
,
חפה
זהב
,
ולא
האולם;
וזהו
שמפרש
והולך
היאך
עשה:
"ואת
הבית
הגדול
חפה"
מבפנים
כל
הבית
,
זהב
טהור
"חפה
עץ
ברושים"
(להלן
,
ה)
,
שכל
הבית
הדביר
וההיכל
,
צפה
מתחילה
עצי
ברושים
,
ואחר
כך
"ויחפהו
זהב
טוב"
(שם)
על
קירות
הברושים.
ומשום
צפוי
זהב
שרצה
לצפות
הבית
,
חפהו
מתחילה
בעצים
כדי
שיתקיים
הזהב
בחוזק
שהיה
מחזק
לזהב
במסמרים
,
בציורי
העץ
שהיה
מצייר
ציורין
בעץ
תמורים
,
הם
אילנות
,
כמין
תמרים
וכרובים
ובמלכים
כתיב
"וקלע
עליהם
מקלעות
כרובים
ותמורות
ופטורי
ציצים"
(מ"א
ו
,
לב)
,
כמו
"ויצץ
ציץ"
(במ'
יז
,
כג);
"ופטורי"
(מ"א
ו
,
לב)
-
כמו
'פוטר
אדם
אשתו'
(ראה
משנה
גיטין
ח
,
ד)
'אנטווארפין'
בלשון
אשכנז
,
מפי
רבינו
אלעזר
ברבי
משולם
ז"ל.
והאולם
אשר
על
פני
האורך
על
פני
רחב
הבית
-
פירוש:
והאולם
שהיה
על
פני
רוחב
הבית
,
היה
על
פני
האורך
עשרים
אמה
,
כי
ארכו
לרוחב
הבית;
כי
השטח
הגדול
יקרא
אורך
,
והקטן
-
רחב
,
והנה
ארך
האולם
לרחב
הבית.
והגובה
מאה
ועשרים.
ובספר
מלכים
לא
זכר
רחב
האולם
,
אך
זכר
גובה
הבית:
"ושלשים
אמה
קומתו"
(מ"א
ו
,
ב);
יתכן
כי
האולם
לבדו
היה
לו
זה
הגובה
,
והוא
היה
גבוה
על
כל
הבית.
או
היה
כל
הבית
גבוה
כאחד
,
ומה
שאמר
במלכים
"ושלשים
אמה
קומתו"
-
מקרקע
הבית
עד
הספון
(ראה
שם
,
טו)
,
ולמעלה
מן
הספון
היו
עליות
,
גובהן
תשעים
אמה
,
כמו
שנאמר
"וגנזכיו
ועליותיו"
(דה"א
כח
,
יא)
,
וכן
אמר
"ועליות
חפה
זהב"
(ראה
להלן
,
ט).
והקרוב
אצלי
,
כי
האולם
לבדו
היה
לו
הגובה
הגדול
הזה
ובו
היו
העליות
,
לפיכך
יחס
העליות
אל
האולם
,
כמו
שאמר
"ויתן
דוד
לשלמה
בנו
את
תבנית
האולם
ואת
בתיו
וגנזכיו
ועליותיו
וחדריו
הפנימים"
(דה"א
כח
,
יא)
,
כי
אין
ספור
האולם
בכלל
הבית
,
ולא
הבית
בכלל
האולם
,
לא
בספר
מלכים
ולא
בספר
הזה;
לפיכך
מה
שאמר
והגובה
מאה
ועשרים
-
על
האולם
לבדו
אמר.
ואין
טענה:
בעבור
שאמר
והגבה
ולא
אמר
'וגבהו'
-
ידמה
כי
על
כל
הבית
אמר;
כי
הנה
אמר
גם
כן
על
פני
הארך
ולא
אמר
'על
פני
ארכו'.
ומה
שאמר
"ויתן
דוד
לשלמה
בנו
את
תבנית
האולם"
(שם)
,
אין
בכללו
ההיכל
והדביר
,
אלא
בכלל
ו"בתיו"
(ראה
שם)
,
ויִחס
ההיכל
אליו
(שם)
,
ואע"פ
שההיכל
היה
ארוך
ממנו;
לפי
שהאולם
היה
הבית
החיצון
,
יִחס
הבתים
הפנימים
אליו
,
והם
ההיכל
והתאים
אשר
בקירותיו.
וזכר
אחריהם
"בית
הכפרת"
(שם)
,
שהוא
הדביר
,
ששם
הארון
שהוא
פנימי
לכולם.
ומדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
פסחים
פו
,
א)
נראה
גם
כן
,
כי
על
ההיכל
והדביר
היו
עליות.
ויצפהו
מפנימה
זהב
טהור
-
ידמה
שזה
שב
אל
"בית
האלהים"
שזכר
תחלה
(לעיל
,
ג)
,
כי
האולם
לא
היה
מצופה
זהב
מבפנים
,
אבל
היה
כל
אשר
בו
מנחשת
וזה
יתבאר
לך
מהעמודים
אשר
היו
תחתיו
,
שהיו
מנחשת
(ראה
דה"א
יח
,
ח).
וראוי
היה
להיות
כן
,
כי
כל
מה
שהיה
חוץ
מהקדש
היה
נחשת
במשכן
שעשה
משה
,
וכן
והענין
בבית
המקדש.
או
יהיה
הרצון
באמרו
פנימה
-
מה
שהוא
מבפנים
לאולם
,
והוא
בית
האלהים.
והנה
באר
אחר
זה
איך
צפה
הבית
מפנימה
זהב
טהור
,
והשמיט
הרבה
מאלו
הדברים.