תנ"ך - ויאמר ללוים המבונים המבינים לכל־ישראל הקדושים לה' תנו את־ארון־הקדש בבית אשר בנה שלמה בן־דויד מלך ישראל אין־לכם משא בכתף עתה עבדו את־ה' אלהיכם ואת עמו ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּם הַמְּבִונִ֨ים הַמְּבִינִ֨ים לְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּיִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל: (דברי הימים ב פרק לה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִונִים הַמְּבִינִים לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה תְּנוּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין־לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: (דברי הימים ב פרק לה פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויאמר ללוים המבונים המבינים לכל־ישראל הקדושים לה' תנו את־ארון־הקדש בבית אשר בנה שלמה בן־דויד מלך ישראל אין־לכם משא בכתף עתה עבדו את־ה' אלהיכם ואת עמו ישראל: (דברי הימים ב פרק לה פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויאמר ללוים המבונים המבינים לכל־ישראל הקדושים ליהוה תנו את־ארון־הקדש בבית אשר בנה שלמה בן־דויד מלך ישראל אין־לכם משא בכתף עתה עבדו את־יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל: (דברי הימים ב פרק לה פסוק ג)
הקדושים - ג' מלא (בלישנא): הו' יב , א; תה' טז , ג; דה"ב לה , ג. שלמה בן - דויד מלך ישראל - ג': מש' א , א; דה"ב ל , כו; לה , ג. ואת עמו - ז': ראה דה"ב לא , ח.

המבונים - המבינים ק'; הקדושים - ג' מל'; שלמה בן - דויד מלך ישראל - ג'; ואת עמו - ז'.

תנו את ארון הקודש - לפי פשוטו , שהעבירו מנשה ואמון את הארון וישימו תחתיו פסיליהם , כדמוכח במנשה "וישם פסל הסמל" וגו' (דה"ב לג , ז) , לפיכך צוה יאשיהו להושיבו וליתן הארון במקומו אשר בנה שלמה. ורבותינו אמרו (ראה ירוש' שקלים ו , א [מט , ג]) , שאמר ללוים לגונזו שם. אין לכם משא בכתף - זו טענה אחרת היא , ותחילת מלה , הוא שאמר להם: אין לכם שום טורח משא בכתף מכל כלי בית יי' , שתוכלו לומר: משום טורח משא בכתף אין אנו יכולין לעבוד את יי' ועמו , לפיכך , מעתה עבדו את יי' אלהיכם - בשיר , ואת עמו ישראל - לשחוט ולהפשיט פסחיהן; כדמוכח למטה "ושחטו הפסח והתקדשו" וגו' (פס' ו).

תנו את הארון הקדש - אולי הוציאו מנשה משם כאשר שם הפסל בבית האלהים (ראה מ"ב כא , ז). אבל יש לתמוה: היאך לא החזירוֹ שם אחר הכנסו , ושב בתשובה , והסיר הסמל מבית יי' (ראה דה"ב לג , יג , טו)? ורבותינו ז"ל פירשו (? ראה יומא נב , ב) , שצוה לגנוז את הארון כדי שלא יִגְלה עם הגולה. ואמרו (ראה יל"ש דה"ב תתרפה): אבן היתה בבית קדשי הקדשים במערבו , ועליה היה הארון מונח , ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן; ובעת שבנה שלמה את הבית וסופו ליחרב , בנה מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות , והאבן הזאת היתה מכסה למקום ההוא. ויאשיהו המלך צוה וגנזו את הארון באותו מקום שבנה שלמה , שנאמר תנו את ארון הקדש , וגנזו עם הארון מטה אהרן וצנצנת המן ושמן המשחה.

תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד - ידענו כי הארון לא נלקח בגלות ירושלם , כי בכלים שזכר מלך בבל לא נזכר זה , גם לא נזכר בכלים שהשיב כורש לזרובבל; ולזה ידמה שהוא צוה לתתו בבית שהכין לו שלמה , לגנזו שם , כי ידע שעתיד הבית ליחרב; ולולא זה לא היה טעם לאמרו תנו את ארון הקדש בבית , כי לא סר משם. וכבר נרמז זה המקום שהכין שלמה לגנזו שם , בספר מלכים. ויהיה אמרו אין לכם משא בכתף - כי איך שיהיה כבר סר מהם זה העמל והוקל מהם , ולזה זרזם שיעבדו את יי' ואת עמו במה שמנה אותם עליו.
ריכוז קישורים