תנ"ך - במדבר פרק א פסוק מז - והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם: פ (במדבר פרק א פסוק מז)

טקסט וניקוד:

וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם: פ (במדבר פרק א פסוק מז)

טקסט בלבד:

והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם: פ (במדבר פרק א פסוק מז)

תיקון קוראים:

והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם: פ (במדבר פרק א פסוק מז)
וְלֵיוָאֵי לְשִׁבטָא דַאֲבָהָתְהוֹן לָא אִתמְנִיאוּ בֵּינֵיהוֹן :

התפקדו - ד' (בקמץ): *במ' א , מז; ב , לג; כו , סב; מ"א כ , כז.

התפקדו ד' והלוים והלוים ויהיו פקדיהם ובני ישראל התפקדו.

התפקדו - ד'.

והלוים למטה אבותם לא התפוקדו בתוכם - כמו שמפרש והולך "אך את מטה לוי לא תפקוד" וגו' (להלן , מט). ומפרש טעם - כי לא ילכו בצבא המלחמה , אלא "הפקד את הלוים על משכן העדות" וגו' (להלן , נ).

התפקדו - משני בניינים , כי הוא מבניין 'התפעל' עם בניין 'שלא נקרא שם פועלו'.

והלוים... לא התפקדו - שלא היה מניינם שוה; שאֵילו נמנו מבן עשרים , והלוים - מבן חדש ומבן שלשים כדלקמן (ראה במ' ג , טו; ד , ב - ג ואי').

והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם - הנה מתחלה ראה משה מדעתו שלא למנות את הלויים , מפני שנאמר לו: "ואתכם יהיו איש איש למטה" וגו' (לעיל , ד) , כי לכל המטות הנמנים יהיו נשיאיהם , ובעבור שלא מינה מבני לוי נשיא לא מָנה אותם. והיה משה מסופק בענין הלויים ולא ידע מה יעשה להם; וכאשר השלים כל הפקודים בעם ונשארו הלוים לבדם , פירש לו הקדוש ברוך הוא שלא ימנה אותם בתוך בני ישראל וימנה אותם לבדם , כי יפקידם על משכן העדות. ואמר: "פקד את בני לוי" (במ' ג , טו) - שיפקדם הוא לבדו בלא הנשיאים; והוא קרא אהרן שיהיה עמו , כי הוא נשיא השבט ההוא , וכאשר היו נשיאי ישראל בשבטיהם כן יהיה נשיא הלויים בם. ואולי זה טעם הנקוד על "ואהרן" (שם , לט) , כי לא היה הוא על פי יי' בפירוש. ואחרי כן , בפקדת הלוים על עבודתם ועל משאם , קרא משה לנשיאי העדה שיהיו עמו , כמו שנאמר "אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים" (במ' ד , מו); כי נכון הוא שיסכימו כולם ויראו בתקון המשמרות. וגם שם חזר ואמר במקום אחר "אשר פקד משה ואהרן על פי יי' ביד משה" (שם , לז , מה); שכבר רמז בנקוד כי אהרן היה עמו - חובה שראה משה לעשות כן , ונשיאי העדה - רשות , שקראם משה לנהוג בהם כבוד. ובמסכת בכורות (ד , א) אמרו , כי הנקודה על "אהרן" - לרמוז שלא נמנה הוא במנין הלוים כלל.