תנ"ך - ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער־בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה: (במדבר פרק יא פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר־בָּם אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה: (במדבר פרק יא פסוק א)

טקסט בלבד:

ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער־בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה: (במדבר פרק יא פסוק א)

תיקון קוראים:

ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה: (במדבר פרק יא פסוק א)
וַהֲוָה עַמָא כַּד מִסתַּקְפִין בִּישׁ קֳדָם יְיָ וּשׁמִיעַ קֳדָם יְיָ וּתקֵיף רֻגזֵיהּ וּדלֵיקַת בְּהוֹן אִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ וְשֵׁיצִיאַת בִּסיָפֵי מַשׁרִיתָא :

רע - ט' בפתח (מלים מוטעמות , כולל 'הרע'): בר' כד , נ; מא , כא; *וי' כז , י; במ' יא , א; יר' ב , יט; מי' ז , ג; תה' ז , י; נד , ז; נחמ' ב , א. וכל 'אמירה' ו'יצר' לשון ועשייה (אולי: ולשון 'עשייה') ו'עין' דכותהון בר מן ז' (בקמץ): במ' יא , י; ש"א כט , ז; מ"ב כא , ט; מל' ב , יז; קה' ד , ג; ח , יב; דה"ב לג , ט (וכל אתנח וסוף פסוק דכותהון). באזני יי' - ג': במ' יא , א , יח; ש"א ח , כא.

כמתאננים - ל'; באזני יי' - ג'.

ויהי העם - אין 'העם' אלא רשעים , וכן הוא אומר: "מה אעשה לעם הזה" (שמ' יז , ד) , ואומר "העם הרע הזה" (ראה יר' יג , י); וכשהן כשֵירין קרויין 'עמי' , שנאמר "שלח (בנוסחנו נוסף 'את') עמי" (שמ' ז , טז); "עמי מה עשיתי לך" (מי' ו , ג). כמתאוננים - אין 'מתאוננים' אלא לשון עלילה: מבקשין עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום. וכן הוא אומר בשמשון: "כי תֹאנה הוא מבקש" (שו' יד , ד; ראה ספ"ב פה). רע באזני [יי'] - תֹאנה שתהא רעה באזניו; מתכוונים שתבא לאזניו ויקניט (ראה ספ"ב פה). אומרים: אוי לנו כמה ליבטנו בדרך , זה שלשה ימים לא נחנו מעינוי הדרך. ויחר אפו - אני הייתי מתכוין לטובתם , שיכנסו לארץ מיד (ראה מא"ג במ' יא , א). בקצה המחנה - במוקצין שבהם (ראה ספ"ב פה) לשפלות , אילו ערב רב. רבי שמעון בן מנסיא אומר (ראה שם): בקצינים שבהם ובגדולים.

כמתאוננים - מצטערים מטורח הדרך.

ויהי העם - נסמכה זאת הפרשה , כי אחר שנסע הארון מסיני , חנו בקברות התאוה (ראה במ' לג , טז); והנה ספר מה שאירע להם שם. כמתאוננים - מגזרת "און" (במ' כג , כא); וכן "מחשבות אונך" (יר' ד , יד). וטעם וישמע - שדברו דברי און. ותאכל - מלעיל , כמו 'ויאמר'; ובמוכרת מלרע (ראה בר' ג , ו; יד , יט) , הפך הלשון. רק כן מצאנו.

כמתאוננים - כאוננים על מת; היו קצרי רוח ומתאבלים , על שהיה רוצה הקדוש ברוך הוא להכניסם לארץ ויבאו למלחמה; כי היו יריאים ומקטני אמנה (ע"פ ערכין טו , א). בקצה המחנה - והיו יריאים שמא תתפשט על כל המחנה.

ויהי העם כמתאוננים - אמר רבי אברהם: מגזרת 'אָוֶן' , וכן "מחשבות אונך" (יר' ד , יד); שדברו דברי אָוֶן. ואיננו נכון , כי למה יכסה הכתוב על חטאם ולא יגידנו כאשר יעשה בכל שאר המקומות? והנכון בעיני , כי כאשר נתרחקו מהר סיני שהיה קרוב לישוב ובאו בתוך המדבר הגדול והנורא (ע"פ דב' א , יט) במסע הראשון , היו מצטערים בעצמם לאמר: מה נעשה ואיך נחיה במדבר הזה , ומה נאכל ומה נשתה , ואיך נסבול העמל והענוי , ומתי נצא ממנו?! מלשון "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" (איכה ג , לט) - שהוא לשון כואב ומצטער על עצמו; וכן "בן אוני" (בר' לה , יח) - צערי; "ואנו הדייגים ואבלו" (יש' יט , ח). וכאשר אמר הכתוב כי היו כואבים ומצטערים , כבר הזכיר וספר החטא; ואמר כמתאוננים - כי היו מדברים במר נפשם כאשר יעשו הכואבים. והיה רע באזני יי' - שהיה להם ללכת אחריו בשמחה ובטוב לבב (ע"פ דב' כח , מז) מרוב כל טובה אשר נתן להם , והם היו כאנוסים ומוכרחים , מתאוננים ומתרעמים על ענינם; ולכך אמר בשניה "וישובו ויבכו גם בני ישראל" (להלן , ד) - כי היה חטאם הראשון להתרעם על חסרון הנאותיהם במדבר , וישובו עוד לעשות כענין ההוא , ולא לקחו מוסר על אש יי' שבערה בם (ראה להלן , ג).

ויהי העם כמוצאים תואנה רעה על השם יתעלה , בשהיו אומרים שאיננו שומע הדברים אשר בכאן ואינו יודע אותם , וזהו אמרו שהיו מתאוננים רע באזני יי'. והנה חרה אף השם יתעלה בזה והראה להם שהוא שומע הדברים האלו וידעם , וזה היה בשהביא עליהם אש גדולה ואכלה בקצה המחנה , והם היותר רחוקים ממחנה שכינה. וידמה שבפחותים שבהם אכלה , והם היו אומרים הרע בעיני יי' (ראה ספ"ב פה). או יהיה אמרו כמתאוננים רע באזני יי' - שהיו חושבים מחשבות רעות בינם לבין עצמם , ולא היה שומע כי אם השם יתעלה לבדו; ולא נתברר מה היו אלו הרעות. וידמה מהעונש שהביא השם יתעלה עליהם , שיהיו אלו התואנות בעניני האמונה; ונראה זה גם כן ממה שאמר בספר 'אלה הדברים': "ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה... ממרים הייתם עם יי'" (דב' ט , כב - כד).
ריכוז קישורים