תנ"ך - האנכי
הריתי
את
כל־העם
הזה
אם־אנכי
ילדתיהו
כי־תאמר
אלי
שאהו
בחיקך
כאשר
ישא
האמן
את־הינק
על
האדמה
אשר
נשבעת
לאבתיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֶאָנֹכִ֣י
הָרִ֗יתִי
אֵ֚ת
כָּל־הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
אִם־אָנֹכִ֖י
יְלִדְתִּ֑יהוּ
כִּֽי־תֹאמַ֨ר
אֵלַ֜י
שָׂאֵ֣הוּ
בְחֵיקֶ֗ךָ
כַּאֲשֶׁ֨ר
יִשָּׂ֤א
הָאֹמֵן֙
אֶת־הַיֹּנֵ֔ק
עַ֚ל
הָאֲדָמָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
נִשְׁבַּ֖עְתָּ
לַאֲבֹתָֽיו:
(במדבר פרק יא פסוק יב)
הֶאָנֹכִי
הָרִיתִי
אֵת
כָּל־הָעָם
הַזֶּה
אִם־אָנֹכִי
יְלִדְתִּיהוּ
כִּי־תֹאמַר
אֵלַי
שָׂאֵהוּ
בְחֵיקֶךָ
כַּאֲשֶׁר
יִשָּׂא
הָאֹמֵן
אֶת־הַיֹּנֵק
עַל
הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר
נִשְׁבַּעְתָּ
לַאֲבֹתָיו:
(במדבר פרק יא פסוק יב)
האנכי
הריתי
את
כל־העם
הזה
אם־אנכי
ילדתיהו
כי־תאמר
אלי
שאהו
בחיקך
כאשר
ישא
האמן
את־הינק
על
האדמה
אשר
נשבעת
לאבתיו:
(במדבר פרק יא פסוק יב)
האנכי
הריתי
את
כל־העם
הזה
אם־אנכי
ילדתיהו
כי־תאמר
אלי
שאהו
בחיקך
כאשר
ישא
האמן
את־הינק
על
האדמה
אשר
נשבעת
לאבתיו:
(במדבר פרק יא פסוק יב)
הֲאָב
אֲנָא
לְכָל
עַמָא
הָדֵין
אִם
בְּנַי
אִנוּן
דַּאֲמַרתּ
לִי
סוֹבַרהִי
בְתֻקפָך
כְּמָא
דִמסוֹבַר
תֻּרבְּיָנָא
יָת
יָנְקָא
עַל
אַרעָא
דְּקַיֵימתָּא
לַאֲבָהָתוֹהִי
:
האנכי
-
ב':
במ'
יא
,
יב;
איוב
כא
,
ד.
שאהו
-
ב':
במ'
יא
,
יב;
מ"ב
ד
,
יט.
ישא
-
ל"ז:
ראה
במ'
ו
,
כו.
האנכי
-
ב';
הריתי
-
ל';
ילדתיהו
-
ל';
שאהו
-
ב';
האמן
-
ל';
הינק
-
ל'.
[האנכי
הריתי
-
אם
אני
להם
,
ובמעי
היו?
או
ילדתיהו
-
כאב
לבן?
רבי.]
כי
תאמר
אלי
-
שאתה
אומר
אלי:
שאהו
בחיקך.
והיכן
אמר
לו
כן?
-
"לך
נחה
את
העם"
(שמ'
לב
,
לד);
ואומר:
"ויצום
אל
בני
ישראל"
(שמ'
ו
,
יג)
-
על
מנת
שיהו
סוקלין
אתכם
ומחרפין
אתכם
(ראה
ספ"ב
צא).
על
האדמה
אשר
נשבעת
לאבותיו
-
אתה
אומר
לשאתם
בחיקי.
ילידתיהו
,
"ילד
את
אלמודד"
(בר'
י
,
כו)
-
הרי
יָלַד
את
אחרים.
לפיכך
יאמר
"וירִשתם
אותם"
(בנוסחנו:
אֹתה;
דב'
יא
,
לא)
,
ילִידתיהו
,
שניהם
בחירק
-
לפי
שמִפְעַל
שלהם
דומה
כעין
מַפְעִיל;
אבל
'יָשַב'
,
שהוא
בגוף
האדם
,
יאמר
"וישַבתם";
'ישן'
-
"וישַנתם";
כל
דומיהן
פתחין.
וכן
מן
'יָרַד'
-
'וירַדתם'.
הריתי
-
האני
אמם?
ילידתיהו
-
או
אני
אביהם?
כמו
"ילד
את
שלח"
(בר'
י
,
כד).
שאהו...
על
האדמה
-
עד
בואו.
כי
תאמר
אלי
שאיהו
בחיקך
-
כי
לולי
שאמרת
לי
ואין
לעבור
על
מצותיך
-
הייתי
בורח
והולך
לי;
אבל
מצותיך
-
היא
אסרתני.
האנכי
הריתי
-
על
דעת
אנקלוס:
כמו
"על
ברכות
הורי"
(בר'
מט
,
כו)
,
כי
האב
יקרא
'הורה'
מפני
שנותן
או
מזמין
ההריון;
יאמר:
אם
אני
אביהם
או
אמם
שילדתי
אותם?!
ובעלי
הפשט
(ראה
ראב"ע)
אמרו
בהפך:
האנכי
אמם
,
שהייתי
בהם
הרה
ויולדת
(ע"פ
יר'
לא
,
ז)?!
וכן
"ותהר
את
מרים
ואת
שמי"
(דה"א
ד
,
יז)
-
שהרתה
וילדה
אותם;
או
אנכי
אביהם
שילידתיהו?
-
כמו
"ויולד
נח"
(בר'
ו
,
י);
"לאביך
זה
ילדך"
(מש'
כג
,
כב);
וזולתם.
ואמר:
כאשר
ישא
האומן
-
האב
או
האם.
ועל
דעתי
הכל
מליצה
באֵם
,
וטעמו
כמו
'האנכי
הריתי
את
כל
העם
הזה
ואנכי
ילידתיהו?!'
והזכיר
כן
,
כי
האשה
תסבול
צער
גִדול
הבנים
בזכרה
מה
שסבלה
בהם
מלידה
ומבטן
ומהריון
(ע"פ
הו'
ט
,
יא).
ואמר
אֹמֵן
-
כי
הוא
אֹמֵן
,
לא
אֹמֶנֶת.
והנה
נתרעם
משה
על
ששׂם
השם
יתעלה
משא
כל
העם
עליו
,
ועל
שאלתם
ממנו
שהיתה
בתכלית
הקושי
,
רוצה
לומר:
במה
ששאלו
לתת
להם
בשר
ויאכלו.