תנ"ך - לא
יום
אחד
תאכלון
ולא
יומים
ולא׀
חמשה
ימים
ולא
עשרה
ימים
ולא
עשרים
יום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֣א
י֥וֹם
אֶחָ֛ד
תֹּאכְל֖וּן
וְלֹ֣א
יוֹמָ֑יִם
וְלֹ֣א׀
חֲמִשָּׁ֣ה
יָמִ֗ים
וְלֹא֙
עֲשָׂרָ֣ה
יָמִ֔ים
וְלֹ֖א
עֶשְׂרִ֥ים
יֽוֹם:
(במדבר פרק יא פסוק יט)
לֹא
יוֹם
אֶחָד
תֹּאכְלוּן
וְלֹא
יוֹמָיִם
וְלֹא׀
חֲמִשָּׁה
יָמִים
וְלֹא
עֲשָׂרָה
יָמִים
וְלֹא
עֶשְׂרִים
יוֹם:
(במדבר פרק יא פסוק יט)
לא
יום
אחד
תאכלון
ולא
יומים
ולא׀
חמשה
ימים
ולא
עשרה
ימים
ולא
עשרים
יום:
(במדבר פרק יא פסוק יט)
לא
יום
אחד
תאכלון
ולא
יומים
ולא׀
חמשה
ימים
ולא
עשרה
ימים
ולא
עשרים
יום:
(במדבר פרק יא פסוק יט)
לָא
יוֹמָא
חַד
תֵּיכְלוּן
וְלָא
תְרֵין
יוֹמִין
וְלָא
חַמשָׁה
יוֹמִין
וְלָא
עַסרָא
יוֹמִין
וְלָא
עֶסרִין
יוֹמִין
:
לא
-
ז'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
במ'
ט
,
יב.
יום
אחד
-
י':
בר'
א
,
ה;
כז
,
מה;
לג
,
יג;
במ'
יא
,
יט;
ש"א
ט
,
טו;
כז
,
א;
יש'
ט
,
יג;
יונה
ג
,
ד;
זכ'
יד
,
ז;
עז'
י
,
יז.
יומים
-
ה'
(ג'
מלא
וב'
חסר
,
בלישנא):
ראה
במ'
ט
,
כב.
ולא
יומים
-
כפל.
חמשה
ימים
-
כנגד
אצבעות
היד
האוכלים.
עשרה
-
כפל
בשתי
ידיו.
גם
עשרים
-
כמשל
האומרים:
יאכל
כל
מה
שיוכל
באצבעות
ידיו
ורגליו.
לא
יום
אחד
-
בלבד
תאכלו.
כי
בכיתם
לפני
יי'
-
כלומר:
לא
מפני
שאתם
צריכין
,
אלא
שבכיתם
כתינוק
,
'גריוש'
בלעז.
לא
יום
אחד
תאכלו
(בנוסחנו:
תאכלון)
-
שעורו:
לא
יום
אחד
תאכלו
ולא
יומים
בלבד;
וכמוהו
"לא
אחת
ולא
שתים"
(מ"ב
ו
,
י)
,
שאינם
אחת
ושתים
בלבד.
ועל
דעתי:
האוכל
או
העושה
דבר
ימים
רבים
רצופים
,
איננו
אוכל
ועושה
יום
אחד;
וכן
האוכל
שלשים
יום
רצופים
איננו
נקרא
'אוכל
עשרים
יום'.
או
שיהיה
האחד
נמשך:
לא
יום
אחד
תאכלו
ולא
יומים
ועשרה
ועשרים
יום
אחדים
,
רק
חדש
שלם
(ראה
להלן
,
כ).
והנה
נתן
להם
תאותם
בבשר
ולא
בדגה
ובירקות
-
כי
עיקר
שאלתם
אשר
יבכו
עליה:
"תנה
לנו
בשר"
(לעיל
,
יג).
ועל
הדבר
השני
ענהו
,
שיאמר
אל
העם
שיהיו
מוכנים
למחר
,
כי
אז
ימלא
השם
יתעלה
תאותם
עד
שימאסו
במה
שהתאוו
בו
,
וזה
הוא
הגמול
שהיה
ראוי
להם;
כי
הם
התאוו
תאוה
שלא
לצורך
(ראה
פירושו
לעיל
,
ד)
,
למאסם
עבודת
השם
יתעלה
,
ונענשו
בשיקוצו
במה
שהתאוו
בו.