תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
היד
ה'
תקצר
עתה
תראה
היקרך
דברי
אם־לא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
הֲיַ֥ד
יְהוָ֖ה
תִּקְצָ֑ר
עַתָּ֥ה
תִרְאֶ֛ה
הֲיִקְרְךָ֥
דְבָרִ֖י
אִם־לֹֽא:
(במדבר פרק יא פסוק כג)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
הֲיַד
יְהוָה
תִּקְצָר
עַתָּה
תִרְאֶה
הֲיִקְרְךָ
דְבָרִי
אִם־לֹא:
(במדבר פרק יא פסוק כג)
ויאמר
ה'
אל־משה
היד
ה'
תקצר
עתה
תראה
היקרך
דברי
אם־לא:
(במדבר פרק יא פסוק כג)
ויאמר
יהוה
אל־משה
היד
יהוה
תקצר
עתה
תראה
היקרך
דברי
אם־לא:
(במדבר פרק יא פסוק כג)
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
הֲמֵימְרָא
דַייָ
מִתעַכַּב
כְּעַן
תִּחזֵי
הַיְעָרְעִנָך
פִּתגָמִי
אִם
לָא
:
היד
-
ב':
במ'
יא
,
כג;
ש"ב
יד
,
יט.
עתה
תראה
-
ב':
שמ'
ו
,
א;
במ'
יא
,
כג.
דברי
-
י"ג:
*במ'
יא
,
כג;
ש"ב
יט
,
מד;
מ"א
ו
,
יב;
יז
,
א;
יש'
נה
,
יא;
סו
,
ב;
*יר'
א
,
יב;
כג
,
כח
(פעמיים)
,
כט;
כט
,
י;
יונה
ד
,
ב;
איוב
כט
,
כב.
אם
-
לא
-
ז'
סופי
פסוקים:
בר'
כד
,
כא;
כז
,
כא;
לז
,
לב;
שמ'
טז
,
ד;
במ'
יא
,
כג;
דב'
ח
,
ב;
שו'
ב
,
כב.
דברי
י"ג
עתה
תראה
ומדוע
הקלתני
הבית
הזה
ויאמר
אליהו
התשבי
כן
יהיה
ואת
כל
אלה
היטבת
הלוא
כה
הנביא
ב'
בו
מלאת
לבבל
ויתפלל
לא
ישנו.
היד
-
ב';
תקצר
-
ל';
עתה
תראה
-
ב';
היקרך
-
ל';
אם
-
לא
-
ז'
סופ'
פס'.
הצאן
ובקר
ישחט
-
זה
אחד
מארבעה
דברים
שהיה
רבי
עקיבא
דורש
ואין
רבי
שמעון
דורש
כמותו
(ראה
תוס'
סוטה
ו
,
ז);
רבי
עקיבא
אומר:
"שש
מאות
אלף
רגלי"
וגו'
,
"ואתה
אמרת
בשר
אתן
להם
ואכלו
חדש
ימים"
(לעיל
,
כא)
,
הצאן
ובקר
וגו'
-
הכל
כמשמעו:
מי
מספיק
להם?
כעניין
שנאמר
"ומצא
כדי
גאולתו"
(וי'
כה
,
כו).
ואיזו
קשה
,
זו
או
"שמעו
נא
המורים"
(במ'
כ
,
י)?
אלא
לפי
שזו
לא
אמר
ברבים
,
חיסך
לו
הכתוב
ולא
נפרע
ממנו;
ושל
מריבה
היתה
בגלוי
,
לפיכך
לא
חיסך
לו
הכתוב.
רבי
שמעון
אומר
(ראה
תוס'
סוטה
ו
,
ז):
חס
ושלום
,
לא
עלת
על
דעתו
של
אותו
צדיק
כך!
מי
שכתוב
בו
"בכל
ביתי
נאמן
הוא"
(במ'
יב
,
ז)
,
יאמר:
אין
המקום
מספיק
לנו?!
אלא
כך
אמר
לפניו:
"שש
מאות
אלף
רגלי"
וגו'
,
"ואתה
אמרת
בשר
אתן
לכם
(בנוסחנו:
להם)...
חדש
ימים"
(לעיל
,
כא)
,
ואחר
כך
תהרוג
אומה
גדולה
כזו?!
הצאן
ובקר
ישחט
להם
-
כדי
שיֵהרגו
,
ותהא
אכילה
זו
מספקתן
עד
עולם?
וכי
שבחך
הוא
זה?!
אומרים
לו
לחמור:
טול
כור
שעורים
ונחתוך
ראשך?!
השיבו
הקדוש
ברוך
הוא:
ואם
לא
אתן
,
יאמרו
שקצרה
ידי;
הטוב
בעיניך
שיד
יי'
תקצר
בעיניהם?!
יאבדו
הם
ומאה
כיוצא
בם
ואל
תהי
ידי
קצרה
לפני
אפילו
שעה
אחת;
עתה
תראה
היקרך
דברי
(ראה
תוס'
סוטה
ו
,
ז).
רבן
גמליאל
בנו
של
רבי
יהודה
הנשיא
אומר
(ראה
שם):
אי
איפשר
לעמוד
על
התפל:
מאחר
שאינן
מבקשין
בשר
אלא
מבקשין
עלילה
-
לא
תספיק
להם;
סופן
לדון
אחריך:
אם
אתה
נותן
להם
בשר
בהמה
גסה
,
יאמרו:
דקה
בקשנו;
ואם
[אתה
נותן
להם]
דקה
,
יאמרו:
גסה
בקשנו
,
חיה
ועוף
בקשנו
,
דגים
וחגבים
בקשנו.
אמר
לו:
אם
כן
,
יאמרו
שקצרה
ידי.
אמר
לפניו
(ראה
ספ"ב
צה):
הריני
הולך
ומפייסן;
אמר
לו:
עתה
תראה
היקרך
דברי
אם
לא
-
שלא
ישמעו
לך.
הלך
משה
לפייסן
,
אמר
להם:
היד
יי'
תקצר
,
"הן
הכה
צור
ויזובו
מימיו
(לפנינו:
מים)"
וגו'
,
"הגם
לחם
יוכל
תת"
(תה'
עח
,
כ);
אמרו:
פשרה
היא
זו
,
אין
בו
כח
לתת
לנו
שאלתנו;
וזהו
שנאמר
"ויצא
משה
וידבר
אל
העם"
(להלן
,
כד);
כיון
שלא
שמעו
לו:
"ויקח
(לפנינו:
ויאסף)
שבעים
איש"
וגו'.
היקרך
-
כמו
"ויקר
מקרה"
(רות
ב
,
ג).
וענה
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
היד
יי'
תקצר
-
גם
בארץ
יש
לי
הרבה
בריות
שאין
אתה
יודע!