תנ"ך - ויצא
משה
וידבר
אל־העם
את
דברי
ה'
ויאסף
שבעים
איש
מזקני
העם
ויעמד
אתם
סביבת
האהל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּצֵ֣א
מֹשֶׁ֔ה
וַיְדַבֵּר֙
אֶל־הָעָ֔ם
אֵ֖ת
דִּבְרֵ֣י
יְהוָ֑ה
וַיֶּאֱסֹ֞ף
שִׁבְעִ֥ים
אִישׁ֙
מִזִּקְנֵ֣י
הָעָ֔ם
וַיַּעֲמֵ֥ד
אֹתָ֖ם
סְבִיבֹ֥ת
הָאֹֽהֶל:
(במדבר פרק יא פסוק כד)
וַיֵּצֵא
מֹשֶׁה
וַיְדַבֵּר
אֶל־הָעָם
אֵת
דִּבְרֵי
יְהוָה
וַיֶּאֱסֹף
שִׁבְעִים
אִישׁ
מִזִּקְנֵי
הָעָם
וַיַּעֲמֵד
אֹתָם
סְבִיבֹת
הָאֹהֶל:
(במדבר פרק יא פסוק כד)
ויצא
משה
וידבר
אל־העם
את
דברי
ה'
ויאסף
שבעים
איש
מזקני
העם
ויעמד
אתם
סביבת
האהל:
(במדבר פרק יא פסוק כד)
ויצא
משה
וידבר
אל־העם
את
דברי
יהוה
ויאסף
שבעים
איש
מזקני
העם
ויעמד
אתם
סביבת
האהל:
(במדבר פרק יא פסוק כד)
וּנפַק
מֹשֶׁה
וּמַלֵיל
עִם
עַמָא
יָת
פִּתגָמַיָא
דַייָ
וּכנַשׁ
שִׁבעִין
גֻּברָא
מִסָבֵי
עַמָא
וַאֲקֵים
יָתְהוֹן
סְחוֹר
סְחוֹר
לְמַשׁכְּנָא
:
את
דברי
יי'
-
ה':
במ'
יא
,
כד;
יהו'
ג
,
ט;
יר'
לו
,
ו;
עמ'
ח
,
יא;
דה"ב
יא
,
ד.
ויעמד
-
ד':
*במ'
יא
,
כד;
מ"ב
ח
,
יא;
תה'
קז
,
כה;
איוב
לד
,
כד.
וכל
דברי
הימים
דכותהון
בר
מן
ז'
('ויעמֹד'):
דה"א
כא
,
א;
דה"ב
ו
,
יב
,
יג;
יח
,
כ;
כ
,
ה;
כד
,
כ;
לד
,
לא.
ויעמד
ד'
סביבת
פניו
אחרים
סערה.
וכל
דב'
ימ'
דכות'
ב'
מ'
ז'
ויסת
מזבח
כיור
נחשת
הרוח
יהושפט
זכריה
על
עמדו.
ויעמד
-
ד'
וכל
דבר'
הימ'
כות'
ב'
מ'
ז'.
ויאסוף
שבעים
איש
מזקני
ישראל
(בנוסחנו:
העם)
וגו'
-
ידמה
ממה
שראינו
מספורי
התורה
שלא
הטילה
קנאה
בין
השבטים
(ראה
פירושו
במ'
ז
,
י;
תועלת
ד
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
ח
,
א
-
יב
,
טז)
,
שעלו
ששה
לכל
שבט
ועלה
החשבון
שבעים
ושנים
זקנים
,
כדי
שלא
תהיה
שם
קנאה
,
ולזה
חוייב
שיפילו
הגורל
מי
הם
השנים
שישארו
מזה
המנין.
ולזה
היו
הכתובים
שבעים
ושנים
,
ונשתיירו
מהם
שנים
,
והם
אלדד
ומידד;
כן
אמרו
בסיפרי
(ספ"ב
צה).
ולפי
הפשט
נראה
,
שאלדד
ומידד
היו
מהשבעים
זקנים
,
ונשארו
במחנה
על
צד
הענוה
,
שהיו
בורחים
מן
השררה
(ראה
שם).
ויתנבאו
ולא
יספו
-
רוצה
לומר
,
שלא
יספו
עוד
להתנבא
,
רק
הפעם
ההיא
(ראה
שם).
וכן
ידמה
שיהיה
אמרוֹ
אלדד
ומידד
מתנבאים
במחנה
-
שאז
היו
מתנבאים
,
לפי
שעה.