יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מקברות
התאוה
נסעו...
חצרות
-
לפי
הפשט:
מקברות
התאוה
נסעו
העם
חצרות
ויהיו
שם
,
בחצרות;
כלומר:
נתעכבו
שם
עד
האסף
מרים
(ראה
במ'
יב
,
טו)
,
ולכך
האריך
בלשונו
לומר:
ויהיו
בחצרות.
ומדרש
אגדה
בסיפרי
בסוף
הפרשה
(ספ"ד
קו):
"ואחר
נסעו
העם
מחצרות
ויחנו
במדבר
פארן"
(במ'
יב
,
טז)
-
וכי
שתי
חצרות
היו
,
שנסעו
מזו
וחנו
בזו
,
ונסעו
מזו
וחנו
בזו?
ומסופק
לרבותי
,
ונשאלתי
עליה
בפָרישׂ
ופירשתי
הדרשה
,
כי
זו
אנו
למדין
מתחילת
הפרשה
,
שכתוב
בה:
מקברות
התאוה
נסעו...
חצרות
ויהיו
בחצרות
,
ועל
פסוק
זה
כתוב
בסיפרי:
'זה
היה
בשעה
שנצטרעה
מרים'
,
וסוף
דבר
חוזר
ומסיימו
בפסוק
האחרון
של
פרשה:
"ואחר
נסעו
העם
מחצירות"
-
וכי
שתי
חצירות
היו
,
וכו'.
ופסוק
זה
הוא
נדרש
מדלא
כתב
'מקברות
התאוה
נסעו
העם
ויחנו
בחצרות'
כשאר
כל
מסעות
וחניות
שכתוב
בהן
'ויסעו
ויחנו'
,
אלא
מקברות
התאוה
נסעו
העם
חצרות:
משמע
,
כי
העם
נסעו
מחצירות
,
ואחר
כך
ויהיו
בחצירות
-
שחזרו
לאחוריהם
בחצירות
,
שכשנסע
דגל
הראשון
מחצירות
ועדיין
לא
הורד
המשכן
,
(ולא
נסעו
הלוים)
,
ומשה
ואהרן
ומרים
,
שהיו
עדיין
במחנה
לויה
,
קרא
להם
הקדוש
ברוך
הוא
פתאום
,
ונצטרעה
מרים
וחזרו
לאחוריהם
,
ונאספה
מרים
מצרעתה
לסוף
שבעה
,
"ואחר
נסעו
העם
מחצרות
ויחנו
במדבר
פארן".
וכל
דרשה
זו
מצאתי
במכילתא
בפרשת
'בשלח'
(ויסע
ג)
,
כולה
בפסוק
הראשון;
ושוב
מצאתיה
בתשובות
רבי
קלונימוס
איש
רומי
,
כמותי.
וגם
מה
שכתוב
במכילתא
(פסחא
בא
יד):
"ויסעו
בני
ישראל
מרעמסס
סוכותה"
(שמ'
יב
,
לז)
-
על
זה
נאמר
"ואשא
אתכם
על
כנפי
נשרים"
(שמ'
יט
,
ד);
ופירשתי
לשואלים:
לפי
שאין
כתוב
שם
'ויסעו
מרעמסס
ויחנו
סוכותה'
,
לומר
לך
שלפי
שעה
באו
מרעמסס
לסוכות
,
ובשעה
שנסעו
מרעמסס
נסעו
כמו
כן
מסוכות;
וזהו
"כנפי
נשרים".
נסעו
העם
-
אל
חצרות
-
דרך
קצרה.
וטעם
ויהיו
בחצרות
דבק
עם
"ותדבר
מרים"
(במ'
יב
,
א)
,
כי
בעבורה
ישבו
שם
,
כי
כן
כתוב
(ראה
שם
,
טו).