תנ"ך - והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח: (במדבר פרק יא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְהַמָּן כִּזְרַע־גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח: (במדבר פרק יא פסוק ז)

טקסט בלבד:

והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח: (במדבר פרק יא פסוק ז)

תיקון קוראים:

והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח: (במדבר פרק יא פסוק ז)
וּמַנָא כְּבַר זְרַע גִּדָּא הוּא וְחֶזוֵיהּ כְּחֵיזוּ בְדֻלחָא :

גד - ב' בפתח: *שמ' טז , לא; במ' יא , ז. (ואחד: לגד - יש' סה , יא). הבדלח - ב': בר' ב , יב; במ' יא , ז.

כזרע - ל'; גד - ב'; ועינו - ל'; הבדלח - ב'.

והמן כזרע גד הוא - לא מי שאמר זו אמר זו; ישראל אומרים: "בלתי אל המן עינינו" (לעיל , ו) , והקדוש ברוך הוא הכתיב בתורה: והמן כזרע גד - כלומר: רְאוּ , באי עולם , על מה מתלוננים בני , והמן כך וכך הוא חשוב (ראה ספ"ב פח)! כזרע גד - עגול כגידא; [זרע] - 'קויידרי' [בלעז]. בדולח - שם אבן טובה , 'קרישטל' (בלעז).

והמן כזרע גד הוא ומראהו כמראה הבדולח - כלומר: נראה קשה ויבש , ולכך היו אומרים: "ונפשנו יבשה" (ראה לעיל , ו) , כאדם שאוכל חיטים יבשים. ואם כן , למה חרה אפו של הקדוש ברוך הוא , כאמור לפנינו? ועתה (להלן , ח) מפרש טעם של חרון אף: שהרי כש"טחנו ברחים או דכו במדוכה" אז "והיה טעמו כטעם לשד השמן" - אז מתחלף טעמו , שהיה מתחילה מתוק כצפיחית בדבש (ראה שמ' טז , לא); כזתים ואגוזים קודם טחינה; אבל לאחר טחינה או כתישה במכתשת אז "והיה טעמו" - נעשה עתה טעמו - כליחלוח של שמן ובשר שמן , כמו שמן זתים ואגוזים לאחר טחינה , שנתחלף טעמו. ולפיכך "וישמע יי' ויחר אפו" (לעיל , א) , שכשרוצים - טוחנים אותם ונעשה כשמן , ואין מאכלם יבש. כאן כתוב "והיה טעמו" , שמתחלף טעמו הראשון; אבל בפרשת 'בשלח' כתוב "וטעמו כצפיחית בדבש" (שמ' טז , לא) , שזה הוא טעמו קודם שיש בהם טעם שמן.

והמן כזרע גד - ספר הכתוב חסרון דעת המתאוים , כי המן היה כזרע גד , והוא קל ללקוט , והיה נראה כי הוא לבן (ראה שמ' טז , לא). ועוד , כי יוכלו לאוכלו כאשר הוא , גם לטחנו ברחים ולעשות עוגות , או לדכותו ולבשלו בפרור (ראה להלן , ח) , ויש לו טעם נכבד כמו לשד השמן (ראה שם). ועוד , כי היה יורד על מקום נקי אַחַר שירחץ הטל את המקום. כזרע גד - סמוך , כמו "נטע שעשועיו" (יש' ה , ז). גד - יש אומרים (רס"ג תורה): כוזברתא , ויש אומרים: חרדל , מגזרת 'גידין'. ואנכי לא ידעתי (ע"פ בר' כח , טז).

ואמר , להורות על פחיתותם , שכבר נתן להם השם יתעלה מזון ערב מאד במראהו ובטעמו , ובתכלית הנקיות , כי היה יורד הטל תחלה , ואחר ירד המן עליו (ראה ספ"ב פט).
ריכוז קישורים