תנ"ך - ותדבר
מרים
ואהרן
במשה
על־אדות
האשה
הכשית
אשר
לקח
כי־אשה
כשית
לקח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתְּדַבֵּ֨ר
מִרְיָ֤ם
וְאַֽהֲרֹן֙
בְּמֹשֶׁ֔ה
עַל־אֹד֛וֹת
הָאִשָּׁ֥ה
הַכֻּשִׁ֖ית
אֲשֶׁ֣ר
לָקָ֑ח
כִּֽי־אִשָּׁ֥ה
כֻשִׁ֖ית
לָקָֽח:
(במדבר פרק יב פסוק א)
וַתְּדַבֵּר
מִרְיָם
וְאַהֲרֹן
בְּמֹשֶׁה
עַל־אֹדוֹת
הָאִשָּׁה
הַכֻּשִׁית
אֲשֶׁר
לָקָח
כִּי־אִשָּׁה
כֻשִׁית
לָקָח:
(במדבר פרק יב פסוק א)
ותדבר
מרים
ואהרן
במשה
על־אדות
האשה
הכשית
אשר
לקח
כי־אשה
כשית
לקח:
(במדבר פרק יב פסוק א)
ותדבר
מרים
ואהרן
במשה
על־אדות
האשה
הכשית
אשר
לקח
כי־אשה
כשית
לקח:
(במדבר פרק יב פסוק א)
וּמַלֵילַת
מִריָם
וְאַהֲרֹן
בְּמֹשֶׁה
עַל
עֵסַק
אִתְּתָא
שַׁפִּירְתָא
דִּנסֵיב
אֲרֵי
אִתְּתָא
שַׁפִּירְתָא
דִנסֵיב
רַחֵיק
:
ותדבר
[מרים
ואהרן
במשה]
-
אין
'דבור'
בכל
מקום
אלא
לָשון
קָשָה;
וכן
הוא
אומר:
"דבר
האיש
אדני
הארץ
אתנו
קשות"
(בר'
מב
,
ל).
אין
'אמירה'
בכל
מקום
אלא
לשון
תחנונים;
וכן
הוא
אומר:
"ויאמר
אל
נא
אחי
[תרעו]"
(בר'
יט
,
ז);
"ויאמר
שמעו
נא
דברי"
(להלן
,
ו;
ראה
ספ"ב
צט)
-
כל
'נא'
לשון
בקשה
(ראה
תנח'
צו
יג).
ותדבר
מרים
ואהרן
-
היא
פתחה
בדבר
תחלה
,
לפיכך
הקדימהּ
הכתוב;
ומנָיין
היתה
יודעת
מרים
שפירש
משה
מן
האשה?
רבי
נתן
אומר
(ראה
ספ"ב
צט):
מרים
היתה
בצד
צפורה
בשעה
שנאמר
למשה
"אלדד
ומידד
מתנבאים
במחנה"
(במ'
יא
,
כז);
כיון
ששמעה
צפורה
,
אמרה:
אוי
לנשותיהם
של
אילו!
אם
נזקקין
בעליהן
לנבואה
יהו
פורשין
מנשותיהם
כדרך
שפירש
בעלי
ממני;
משם
ידעה
מרים
והגידה
לאהרן.
ומה
מרים
,
שלא
נתכוונה
לגנותו
,
כך
נענשה
,
קל
וחומר
לַמְסַפֵּר
בגנותו
של
חבירו
(ראה
ספ"ב
צט).
האשה
הכושית
-
מגיד
שהכל
מודים
ביופיה
(ראה
שם)
כשם
שהכל
מודים
בשחרוריתו
של
כושי
(ראה
תנח'
צו
יג).
כושית
-
בגימטריא
'יפת
מראה'
[חשבונו
של
זה
כחשבונו
של
זה]
(ראה
שם).
על
אודות
האשה
-
על
אודות
גירושיה
(ראה
שם).
כי
אשה
כושית
לקח
-
מה
תלמוד
לומר?
אלא:
יש
לך
אשה
נאה
ביופיה
ואין
נאה
במעשיה
,
במעשיה
ולא
ביפיה
,
וזו
נאה
בכל
(ראה
שם).
האשה
הכשית
-
על
שם
נויה
נקראת
'כושית'
,
כאדם
הקורא
את
בנו
נאה
'כושי'
כדי
שלא
תשלוט
בו
עין
[הרע]
(ראה
שם).
כי
אשה
כושית
לקח
-
ועתה
גירשהּ.
כושית
-
שהיא
ממשפחת
חם.
כי
אשה
כושית
לקח
-
כדכתיב
בדברי
הימים
(ראה
או"מ
ע' 359
)
,
דמשה
רבנו
שמלך
בארץ
כוש
ארבעים
שנה
ולקח
מלכה
אחת
ולא
שכב
עמה
,
כמו
שכתוב
שם;
והם
לא
ידעו
כשדיברו
בו
שלא
נזקק
לה.
זהו
עיקר
פשוטו;
שאם
בשביל
צפורה
דיברו
(ראה
רש"י)
,
מה
צורך
לפרש
כי
אשה
כושית
לקח?
וכי
עד
עתה
לא
ידענו
כי
ציפורה
מדיינית
היא?!
ועוד
תשובה
,
כי
לא
היתה
כושית!
כי
כוש
מבני
חם
הוא
(ראה
בר'
י
,
ו)
,
ומדיין
מבני
קטורה
אשר
ילדה
לאברהם
(ראה
בר'
כה
,
ב).
ותדבר
מרים
-
היא
דברה;
גם
אהרן
הסכים
או
החריש;
על
כן
נענשה.
וטעם
ותדבר
עם
בי"ת
-
דרך
גנאי
,
כמו
"וידבר
העם
באלהים"
(במ'
כא
,
ה).
גם
ימצא
לשבח
,
רק
בדרך
הנבואה
(ראה
להלן
,
ו).
יש
אומרים
(ראה
או"מ
ע' 359
;
רשב"ם)
,
כי
משה
מלך
על
כוש
ולקח
אשה
כושית.
והמתרגם
אמר
"שפירתא"
(ת"א);
וטעמו:
לשון
כבוד
,
כאשר
יקראו
הישמעאלים
לזפת:
הלבן.
גם
אנחנו
נקרא
העור
'שגיא
נהור'.
והנה
לא
יתכן
שנקרא
שם
שהוא
לשבח
,
להפכו
לגנאי.
ויש
אומרים
(ראה
מו"ק
טז
,
ב)
כי
"כוש
בן
ימיני"
(תה'
ז
,
א)
הוא
שאול;
וכן
"הלא
כבני
כושיים"
(עמ'
ט
,
ז);
וכבר
פרשתים
(שם
,
ז
-
ח).
והישר
בעיני
שזאת
הכושית
היא
צפורה
,
כי
היא
מדינית
,
ומדינים
הם
ישמעאלים
,
והם
דרים
באהלים;
וכן
כתיב
"ירגזון
יריעות
ארץ
מדין"
(חב'
ג
,
ז).
ובעבור
חום
השמש
אין
בהם
לבן
כלל
,
וצפורה
היתה
שחורה
,
דומה
לכושית.
וטעם
כי
אשה
כושית
לקח
-
זה
הדבור
שדברה
מרים.
ומה
נכבד
דבר
הקדמונים
שאמרו
(ראה
ספ"ב
צט)
על
הזקנים:
אשריהם
ואוי
לנשיהם.
והנה
חשדו
משה
כי
לא
נמנע
לשכב
עם
צפורה
,
רק
בעבור
שאיננה
יפה.
ותדבר
מרים
ואהרון
במשה
-
'משפילא'
בלעז.
לפי
שנשים
דברניות
,
והחזיקה
מרים
בדבר
יותר
מאהרן
,
ולכך
הקדימהּ
לאהרון
,
ולכך
לקתה
היא
לבסוף
על
דבר
אשה
כושית
אשר
לקח
-
לפי
הפשט
,
שהיו
אומרים:
וכי
לא
מצא
משה
אשה
מבנות
ישראל
שיקח
לו
לאשה
,
שהלך
לקחת
לו
מבנות
הכושים
שהם
ערלים?!
וכי
בשביל
שהקדוש
ברוך
הוא
מדבר
עמו
,
מתגאה
,
שאינו
רוצה
לישא
אשה
מבנות
ישראל
,
שבקש
אשה
במרחק?!
הלא
גם
בנו
דיבר
-
ונשאנו
מישראל
,
ולא
נתגאנו
בכך!
כי
אשה
כושית
לקח
-
לפי
שלא
מצינו
במקום
אחר
שמשה
לקח
אשה
כושית
,
הגיד
לך
הכתוב
,
כי
בודאי
אשה
כושית
לקח.
ועל
צפורה
לא
דברו
שלא
היתה
מישראל
,
כי
אז
אנוס
היה
,
מפני
שהיה
בורח
,
ולא
יכול
לבוא
במצרים
בתוך
בני
ישראל.
הרק
אך
-
דרך
הפסוק
לדבר
כך
,
לכפול
דבריו
,
כמו
"המבלי
אין
קברים"
(שמ'
יד
,
יא).
וישמע
יי'
-
ותבע
עלבונו.
ותדבר
מרים
ואהרן
במשה
על
אודות
האשה
הכושית
אשר
לקח
-
ממה
שאמרו
אחר
זה
(להלן
,
ב)
ידענו
פירוש
זה
הענין
,
והוא
,
שכבר
פירש
משה
מן
האשה.