תנ"ך - ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַֽהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח: (במדבר פרק יב פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל־אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי־אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: (במדבר פרק יב פסוק א)

טקסט בלבד:

ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח: (במדבר פרק יב פסוק א)

תיקון קוראים:

ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח: (במדבר פרק יב פסוק א)
וּמַלֵילַת מִריָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל עֵסַק אִתְּתָא שַׁפִּירְתָא דִּנסֵיב אֲרֵי אִתְּתָא שַׁפִּירְתָא דִנסֵיב רַחֵיק :

הכשית - ל'; כשית - ל'.

ותדבר [מרים ואהרן במשה] - אין 'דבור' בכל מקום אלא לָשון קָשָה; וכן הוא אומר: "דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות" (בר' מב , ל). אין 'אמירה' בכל מקום אלא לשון תחנונים; וכן הוא אומר: "ויאמר אל נא אחי [תרעו]" (בר' יט , ז); "ויאמר שמעו נא דברי" (להלן , ו; ראה ספ"ב צט) - כל 'נא' לשון בקשה (ראה תנח' צו יג). ותדבר מרים ואהרן - היא פתחה בדבר תחלה , לפיכך הקדימהּ הכתוב; ומנָיין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה? רבי נתן אומר (ראה ספ"ב צט): מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" (במ' יא , כז); כיון ששמעה צפורה , אמרה: אוי לנשותיהם של אילו! אם נזקקין בעליהן לנבואה יהו פורשין מנשותיהם כדרך שפירש בעלי ממני; משם ידעה מרים והגידה לאהרן. ומה מרים , שלא נתכוונה לגנותו , כך נענשה , קל וחומר לַמְסַפֵּר בגנותו של חבירו (ראה ספ"ב צט). האשה הכושית - מגיד שהכל מודים ביופיה (ראה שם) כשם שהכל מודים בשחרוריתו של כושי (ראה תנח' צו יג). כושית - בגימטריא 'יפת מראה' [חשבונו של זה כחשבונו של זה] (ראה שם). על אודות האשה - על אודות גירושיה (ראה שם). כי אשה כושית לקח - מה תלמוד לומר? אלא: יש לך אשה נאה ביופיה ואין נאה במעשיה , במעשיה ולא ביפיה , וזו נאה בכל (ראה שם). האשה הכשית - על שם נויה נקראת 'כושית' , כאדם הקורא את בנו נאה 'כושי' כדי שלא תשלוט בו עין [הרע] (ראה שם). כי אשה כושית לקח - ועתה גירשהּ.

כושית - שהיא ממשפחת חם. כי אשה כושית לקח - כדכתיב בדברי הימים (ראה או"מ ע' 359 ) , דמשה רבנו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה , כמו שכתוב שם; והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה. זהו עיקר פשוטו; שאם בשביל צפורה דיברו (ראה רש"י) , מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח? וכי עד עתה לא ידענו כי ציפורה מדיינית היא?! ועוד תשובה , כי לא היתה כושית! כי כוש מבני חם הוא (ראה בר' י , ו) , ומדיין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם (ראה בר' כה , ב).

ותדבר מרים - היא דברה; גם אהרן הסכים או החריש; על כן נענשה. וטעם ותדבר עם בי"ת - דרך גנאי , כמו "וידבר העם באלהים" (במ' כא , ה). גם ימצא לשבח , רק בדרך הנבואה (ראה להלן , ו). יש אומרים (ראה או"מ ע' 359 ; רשב"ם) , כי משה מלך על כוש ולקח אשה כושית. והמתרגם אמר "שפירתא" (ת"א); וטעמו: לשון כבוד , כאשר יקראו הישמעאלים לזפת: הלבן. גם אנחנו נקרא העור 'שגיא נהור'. והנה לא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח , להפכו לגנאי. ויש אומרים (ראה מו"ק טז , ב) כי "כוש בן ימיני" (תה' ז , א) הוא שאול; וכן "הלא כבני כושיים" (עמ' ט , ז); וכבר פרשתים (שם , ז - ח). והישר בעיני שזאת הכושית היא צפורה , כי היא מדינית , ומדינים הם ישמעאלים , והם דרים באהלים; וכן כתיב "ירגזון יריעות ארץ מדין" (חב' ג , ז). ובעבור חום השמש אין בהם לבן כלל , וצפורה היתה שחורה , דומה לכושית. וטעם כי אשה כושית לקח - זה הדבור שדברה מרים. ומה נכבד דבר הקדמונים שאמרו (ראה ספ"ב צט) על הזקנים: אשריהם ואוי לנשיהם. והנה חשדו משה כי לא נמנע לשכב עם צפורה , רק בעבור שאיננה יפה.

ותדבר מרים ואהרון במשה - 'משפילא' בלעז. לפי שנשים דברניות , והחזיקה מרים בדבר יותר מאהרן , ולכך הקדימהּ לאהרון , ולכך לקתה היא לבסוף על דבר אשה כושית אשר לקח - לפי הפשט , שהיו אומרים: וכי לא מצא משה אשה מבנות ישראל שיקח לו לאשה , שהלך לקחת לו מבנות הכושים שהם ערלים?! וכי בשביל שהקדוש ברוך הוא מדבר עמו , מתגאה , שאינו רוצה לישא אשה מבנות ישראל , שבקש אשה במרחק?! הלא גם בנו דיבר - ונשאנו מישראל , ולא נתגאנו בכך! כי אשה כושית לקח - לפי שלא מצינו במקום אחר שמשה לקח אשה כושית , הגיד לך הכתוב , כי בודאי אשה כושית לקח. ועל צפורה לא דברו שלא היתה מישראל , כי אז אנוס היה , מפני שהיה בורח , ולא יכול לבוא במצרים בתוך בני ישראל. הרק אך - דרך הפסוק לדבר כך , לכפול דבריו , כמו "המבלי אין קברים" (שמ' יד , יא). וישמע יי' - ותבע עלבונו.

ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח - ממה שאמרו אחר זה (להלן , ב) ידענו פירוש זה הענין , והוא , שכבר פירש משה מן האשה.
ריכוז קישורים