תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
ואביה
ירק
ירק
בפניה
הלא
תכלם
שבעת
ימים
תסגר
שבעת
ימים
מחוץ
למחנה
ואחר
תאסף:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־מֹשֶׁ֗ה
וְאָבִ֙יהָ֙
יָרֹ֤ק
יָרַק֙
בְּפָנֶ֔יהָ
הֲלֹ֥א
תִכָּלֵ֖ם
שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֑ים
תִּסָּגֵ֞ר
שִׁבְעַ֤ת
יָמִים֙
מִח֣וּץ
לַֽמַּחֲנֶ֔ה
וְאַחַ֖ר
תֵּאָסֵֽף:
(במדבר פרק יב פסוק יד)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
וְאָבִיהָ
יָרֹק
יָרַק
בְּפָנֶיהָ
הֲלֹא
תִכָּלֵם
שִׁבְעַת
יָמִים
תִּסָּגֵר
שִׁבְעַת
יָמִים
מִחוּץ
לַמַּחֲנֶה
וְאַחַר
תֵּאָסֵף:
(במדבר פרק יב פסוק יד)
ויאמר
ה'
אל־משה
ואביה
ירק
ירק
בפניה
הלא
תכלם
שבעת
ימים
תסגר
שבעת
ימים
מחוץ
למחנה
ואחר
תאסף:
(במדבר פרק יב פסוק יד)
ויאמר
יהוה
אל־משה
ואביה
ירק
ירק
בפניה
הלא
תכלם
שבעת
ימים
תסגר
שבעת
ימים
מחוץ
למחנה
ואחר
תאסף:
(במדבר פרק יב פסוק יד)
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
וְאִילוּ
אֲבוּהָא
מֵיזָף
נְזַף
בַּהּ
הֲלָא
תִתכְּלֵים
שִׁבעָה
יוֹמִין
תִּסתְּגַר
שִׁבעָה
יוֹמִין
מִבַּרָא
לְמַשׁרִיתָא
וּבָתַר
כֵּין
תִּתכְּנֵישׁ
:
ויאמר
יי'
-
ט'
בטעמא
(אזלא
גרש)
בסיפרא:
ראה
במ'
ג
,
מ.
ירק
-
ג'
,
ב'
חסר
ואחד
מלא:
*וי'
טו
,
ח;
במ'
יב
,
יד;
איוב
לט
,
ח.
ואביה
-
ל';
יָרֹק
-
ג';
יָרַק
-
ל';
תסגר
-
ל';
ואחר
תאסף
-
ל'.
ואביה
ירק
ירק
[בפניה]
-
ואם
אביה
הראה
לה
פנים
זעופות
,
הלא
תכלם
שבעת
ימים
-
קל
וחומר
לשכינה
,
ארבעה
עשר
יום!
אלא
דיו
לבא
מן
הדין
להיות
כנדון
,
לפיכך
אף
בנזיפתו
תסגר
שבעת
ימים
(ראה
ספ"ב
קו).
ואחר
תאסף
-
אומר
אני
(ראה
תנח'
צו
יג):
כל
'אסיפות'
האמורות
במצורעים
-
על
שם
שהוא
משולח
[מחוץ
למחנה]
,
וכשהוא
נרפא
נאסף
אל
המחנה.
[לפיכך
כתובה
בו
'אסיפה'
-
לשון
הכנסה.]
על
כן
השיב
השם:
ואביה
-
ואילו
אביה
כעס
עליה
,
וירק
בפניה
,
הלא
תכלם
לראות
פניו
שבעת
ימים?!
תסגר
-
כמו
המצורעים
,
שלא
יזיקו
אחרים.
ואחר
תאסף
-
תחשב
מהישוב;
וכן
"ואספתו
מצרעתו"
(מ"ב
ה
,
ו).
אל
נא
רפא
נא
-
בבקשה
ממך
,
רפא
נא
לה
-
רפא
עתה
לה.
נא
ראשון
-
לשון
בקשה
,
והשיני
-
לשון
'עתה';
ולפיכך
השיבו:
אם
עתה
מיד
תרפא
,
אם
כן
לא
תהיה
נזופה
אפילו
יום
אחד
,
ואם
אביה
ירוק
ירק
בפניה
להכלימה
,
הלא
תכלם
שבעת
ימים?!
בתמיה
―
כי
ה"א
של
הלא
-
תמוהה
,
וכן
כל
'הלא'
שבתורה;
והוא
'שינון'
בלעז
―
קל
וחומר
לשכינה
-
ארבעה
עשר;
שהרי
מצינו
בשאר
מצורעים
,
בין
פשה
בין
לא
פשה
,
עושין
לו
הסגר
השני
,
כדמפרש
ב'אשה
כי
תזריע'
(ראה
וי'
יג
,
ה)
,
והיינו
ארבעה
עשר
יום;
אבל
הכא
,
דיו
לבא
מן
הדין
להיות
כנדון:
תסגר
שבעת
ימים
,
ואחר
תטהר.
והנה
התפלל
משה
לשם
יתעלה
בעבור
אחותו
במלות
קצרות
מאד
,
לפי
שלא
נצטרך
ליותר
מזה
בזאת
התפלה
(ראה
ספ"ב
קה);
כי
השם
יתעלה
עשה
זה
לכבוד
משה
,
וכבר
מחל
להם
משה
על
מה
שחטאו
לו
,
כמו
שבקש
ממנו
אהרן
(ראה
לעיל
,
יא).
והנה
הראה
שמחל
להם
זה
,
בהתפללו
לשם
יתעלה
שירפא
מרים
אחותו.
ובאהו
המענה
על
זה
,
שאלו
היתה
מרים
נזופה
מאביה
היה
ראוי
שתכלם
שבעת
ימים
,
ולזאת
הסבה
רצה
השם
יתעלה
שתסגר
שבעת
ימים
מחוץ
למחנה
כמשפט
המצורע
ביום
טהרתו
(ראה
וי'
יד
,
ב
-
ט).