תנ"ך - ומה
הארץ
השמנה
הוא
אם־רזה
היש־בה
עץ
אם־אין
והתחזקתם
ולקחתם
מפרי
הארץ
והימים
ימי
בכורי
ענבים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמָ֣ה
הָ֠אָרֶץ
הַשְּׁמֵנָ֨ה
הִ֜וא
אִם־רָזָ֗ה
הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ
עֵץ֙
אִם־אַ֔יִן
וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם
וּלְקַחְתֶּ֖ם
מִפְּרִ֣י
הָאָ֑רֶץ
וְהַ֨יָּמִ֔ים
יְמֵ֖י
בִּכּוּרֵ֥י
עֲנָבִֽים:
(במדבר פרק יג פסוק כ)
וּמָה
הָאָרֶץ
הַשְּׁמֵנָה
הִוא
אִם־רָזָה
הֲיֵשׁ־בָּהּ
עֵץ
אִם־אַיִן
וְהִתְחַזַּקְתֶּם
וּלְקַחְתֶּם
מִפְּרִי
הָאָרֶץ
וְהַיָּמִים
יְמֵי
בִּכּוּרֵי
עֲנָבִים:
(במדבר פרק יג פסוק כ)
ומה
הארץ
השמנה
הוא
אם־רזה
היש־בה
עץ
אם־אין
והתחזקתם
ולקחתם
מפרי
הארץ
והימים
ימי
בכורי
ענבים:
(במדבר פרק יג פסוק כ)
ומה
הארץ
השמנה
הוא
אם־רזה
היש־בה
עץ
אם־אין
והתחזקתם
ולקחתם
מפרי
הארץ
והימים
ימי
בכורי
ענבים:
(במדבר פרק יג פסוק כ)
וּמָא
אַרעָא
הֲעַתִּירָא
הִיא
אִם
מִסכֵּינָא
הֲאִית
בַּהּ
אִילָנִין
אִם
לָא
וְתִתַּקְפוּן
וְתִסְבוּן
מֵאִבָּא
דְאַרעָא
וְיוֹמַיָא
יוֹמֵי
בִּכּוּרֵי
עִנבִּין
:
השמנה
-
ב':
במ'
יג
,
כ;
יח'
לד
,
טז.
אם
-
אין
-
ד':
שמ'
יז
,
ז;
במ'
יג
,
כ;
ש"ב
יז
,
ו;
איוב
לג
,
לג.
ולקחתם
-
ו':
בר'
מד
,
כט;
שמ'
יב
,
כב;
וי'
כג
,
מ;
במ'
יג
,
כ;
יהו'
ו
,
יח;
ש"א
ו
,
ח.
מפרי
הארץ
-
ד'
(בלישנא):
במ'
יג
,
כ
,
כו;
דב'
א
,
כה;
יש'
ד
,
ב.
היש
בה
עץ
-
אם
יש
בהם
אדם
כשר
,
שיגין
עליהם
בזכותו
(ראה
ב"ב
טו
,
א).
בכורי
ענבים
-
ימים
שהענבים
מתבשלין
בבכור.
השמנה
היא
וגו'
-
להודיע
לישראל
שימצאוה
זבת
חלב
ודבש
,
כמו
שהבטיחם
הקדוש
ברוך
הוא
(ראה
שמ'
ג
,
ח
ועוד).
והתחזקתם
-
כאנשים
גבורים
לקחת
,
ולא
תגורו
מפני
איש
(ע"פ
דב'
א
,
יז).
והימים
ימי
בכורי
ענבים
-
זה
מגיד
הכתוב
מפני
אשכול
של
ענבים
שנטלו
(ראה
להלן
,
כג).
והימים
-
ששלחו
המרגלים
,
ימי
בכורי
ענבים
-
ופירות
מצויות.
הטובה
היא
אם
רעה
-
אמר
רבי
אברהם:
אם
הארץ
טובה
-
שהאויר
שלה
טוב
והמים
טובים;
וחזר
ואמר:
השמנה
היא
-
לעשות
חטה
ופירות
רבים.
והנכון
,
כי
הטובה
כוללת
כל
הטובות
ורעה
-
כל
הרעות
בכללן
,
אבל
יתכן
בארץ
הטובה
שתהיה
שמנה
ופירותיה
שמנים
,
וימָצאו
בה
הדברים
השמנים
,
פנג
ושמן
(ע"פ
יח'
כז
,
יז)
ותמרים
ותאנים
וכיוצא
בהן
,
או
שתהיה
טובה
ורזה
,
וצריכה
גשמים
תדיר
ולהעדר
ולהזדבל
מאד
,
ויהיו
פירותיה
נוטים
ליובש
,
ואע"פ
שהם
טובים
ומתקיימים
יותר
מן
השמנים
,
ושם
ימָצאו
הפירות
הרזים
הרבה
מאד
,
כאגוזים
והלוזים
והתפוחים
והחרובין
ופירות
היערים.
והנה
יכלול
אם
היא
ארץ
שמנה
כמישור
או
ארץ
רזה
כהרים.
אבל
אנקלוס
אמר:
"העתירא
היא
אם
מסכינא"
,
כי
יש
ארצות
אשר
יושביהן
עשירים
מפני
הזול
המצוי
ביניהם
ושכיניהם
רוכליהם
בכל
הטוב
הנמצא
בהם
,
ויש
ארצות
צריכות
לשכונתם
ויושביהן
קצרי
יד
(ע"פ
מ"ב
יט
,
כו)
,
והן
טובות
,
לא
רעות
כלל.
וטעם
והתחזקתם
ולקחתם
-
שלא
יפחדו
בלקחם
מפרי
הארץ
פן
יכירו
בהם
שהם
מרגלים.