תנ"ך - ויעלו
בנגב
ויבא
עד־חברון
ושם
אחימן
ששי
ותלמי
ילידי
הענק
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
לפני
צען
מצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעֲל֣וּ
בַנֶּגֶב֘
וַיָּבֹ֣א
עַד־חֶבְרוֹן֒
וְשָׁ֤ם
אֲחִימַן֙
שֵׁשַׁ֣י
וְתַלְמַ֔י
יְלִידֵ֖י
הָעֲנָ֑ק
וְחֶבְר֗וֹן
שֶׁ֤בַע
שָׁנִים֙
נִבְנְתָ֔ה
לִפְנֵ֖י
צֹ֥עַן
מִצְרָֽיִם:
(במדבר פרק יג פסוק כב)
וַיַּעֲלוּ
בַנֶּגֶב
וַיָּבֹא
עַד־חֶבְרוֹן
וְשָׁם
אֲחִימַן
שֵׁשַׁי
וְתַלְמַי
יְלִידֵי
הָעֲנָק
וְחֶבְרוֹן
שֶׁבַע
שָׁנִים
נִבְנְתָה
לִפְנֵי
צֹעַן
מִצְרָיִם:
(במדבר פרק יג פסוק כב)
ויעלו
בנגב
ויבא
עד־חברון
ושם
אחימן
ששי
ותלמי
ילידי
הענק
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
לפני
צען
מצרים:
(במדבר פרק יג פסוק כב)
ויעלו
בנגב
ויבא
עד־חברון
ושם
אחימן
ששי
ותלמי
ילידי
הענק
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
לפני
צען
מצרים:
(במדבר פרק יג פסוק כב)
וּסלִיקוּ
בְדָרוֹמָא
וַאֲתוֹ
עַד
חֶברוֹן
וְתַמָן
אֲחִימַן
שֵׁשַׁי
וְתַלמַי
בְּנֵי
גִּבָּרָא
וְחֶברוֹן
שְׁבַע
שְׁנִין
אִתבְּנִיאַת
קֳדָם
טַאנֵיס
דְּמִצרָיִם
:
ויבא
-
י"ב
סבירין
לשון
רבים
(בלישנא
ד'בא'):
במ'
יג
,
כב;
ש"ב
ג
,
כב
,
לה;
יט
,
ט;
מ"א
יב
,
א;
יש'
מה
,
כד;
סו
,
כג;
יר'
נא
,
מח;
יח'
יד
,
א;
כ
,
לח;
כג
,
מד;
לו
,
כ.
ויבא
-
י"ב
סביר'
לשון
רבים;
נבנתה
-
ל'.
ויבא
עד
חברון
-
כלב
לבדו
הלך
שם
ונשתטח
על
קברי
אבות
,
שלא
יהא
ניסת
לחביריו
להיות
בעצתם
(ראה
סוטה
לד
,
ב);
וכן
הוא
אומר
"ולו
אתן
את
הארץ
אשר
דרך
בה"
(דב'
א
,
לו)
,
וכתיב
"ויתנו
לכלב
את
חברון"
(שו'
א
,
כ).
שבע
שנים
נבנתה
-
איפשר
שבנה
חם
את
חברון
לכנען
בנו
הקטן
קודם
שיבנה
את
צוען
למצרים
בנו
הגדול?!
-
אלא
שהיתה
מְבוּנָה
מכל
טוב
על
אחד
שבעה
בצוען;
ולהודיעך
שבחה
של
ארץ
ישראל
,
שאין
לך
[מקום]
טרשין
בארץ
ישראל
יותר
מחברון
,
לכך
הקצוה
לקברי
מתים
,
ואין
לך
מעולה
בכל
הארצות
כמצרים
,
שנאמר
"כגן
יי'
כארץ
מצרים"
(בר'
יג
,
י)
,
וצוען
היא
המעולה
שבארץ
מצרים
,
ששם
מושב
המלכים
,
שנאמר
"כי
היו
בצוען
שריו"
(יש'
ל
,
ד)
,
והיתה
חברון
טובה
ממנה
שבעה
חלקים
(ראה
סוטה
לד
,
ב)!
ויבא
עד
חברון
-
הגדה
(ראה
סוטה
לד
,
ב)
נראית
פשט
,
שעל
כלב
אמר
הכתוב
,
שנאמר
"ולו
אתן
את
הארץ
אשר
דרך
בה"
(דב'
א
,
לו);
"והביאותיו
אל
הארץ
אשר
בא
שמה
וזרעו
יורישנה"
(במ'
יד
,
כד);
לפיכך
ויבא
עד
חברון
הוא
כלב
,
ונשתטח
על
קבורת
אבות
ונתפלל
שינצל
מעצת
מרגלים
(ראה
סוטה
לד
,
ב).
ומצינו
ביהושע
שנתן
לכלב
את
חברון
,
כדכתיב
"ואת
שדה
העיר
ואת
חצריה
נתנו
לכלב
בן
יפונה
באחוזתו"
(יהו'
כא
,
יב).
ומכל
מקום
,
לפי
עיקר
פשוטו:
ויבא
כל
אחד
ואחד
עד
חברון;
שהרי
אמרו
"וגם
בני
הענקים
ראינו
שם"
(ראה
להלן
,
כח)
,
בחברון
,
וכתוב
"ושם
ראינו
את
הנפילים
בני
ענק"
(שם).
לפני
צוען
מצרים
-
לפי
פשוטו:
נבנתה
לפני
צוען
,
וגם
כן
חשובה
יותר
עיר
הישנה
מן
העיר
החדשה.
שהיו
ישראל
מכירים
חשיבותה
של
צוען
,
הוצרך
לומר
כי
ערי
ישראל
חשובים
יותר;
וגם
מתוך
יושנה
היו
בה
ענקים
,
שהם
מדורות
הראשונים.
אמרו
הקדמונים
(ראה
סוטה
לד
,
ב)
,
כי
טעם
ויבא
-
על
כלב
בן
יפונה
,
כי
כל
אחד
הלך
לצד
אחד.
צען
מצרים
-
שם
מדינה
סמוכה
אל
מצרים;
וכן
"מבית
לחם
יהודה"
(רות
א
,
א).
ויש
אומרים
שפירושו
מגזרת
"אהל
בל
יצען"
(יש'
לג
,
כ)
,
בדרך
רחוקה.
וטעם
להזכיר
חברון
-
להודיע
שהיא
קדמונית.
ויבא
עד
חברון
-
דרך
הנגב
הגיע
עד
חברון.
ויבא
-
וימשך
הנגב
עד
חברון.
ושם
אחימן
-
לפי
שעתידין
לומר
"וגם
ילידי
הענק
ראינו
שם"
(להלן
,
כח)
,
מפרש
לך
הכתוב
היכן
ראום.
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
-
ועדיין
לא
מתו
הענקים
שבה
,
שהיו
מימים
ראשונים.
עתה
בא
הכתוב
להכחישן
שאמרו
(להלן
,
לב):
"ארץ
אוכלת
יושביה
היא"
-
שבני
אדם
שבה
מתים
בחצי
ימיהם.
שבע
שנים
נבנתה
-
איפשר
שבנה
חם
את
חברון
לכנען
בנו
הקטן
קדם
שיבנה
את
צען
מצרים
לבנו
הגדול!?
-
אלא
שהיתה
מבונה
בכל
טוב
על
אחד
משבעה
בצען;
ובא
להודיעך
שבחה
של
ארץ
ישראל
וכו';
בפירוש
רבנו
שלמה.
והנראה
בעיני
בדרך
הפשט
,
כי
חברון
היא
קרית
ארבע
(ראה
יהו'
כ
,
ז)
-
הוא
האדם
הגדול
בענקים
שהיה
שמו
'ארבע'
והוא
הבונה
אותה
,
על
כן
נקראת
על
שמו;
והוא
שנאמר
"ושם
חברון
לפנים
קרית
ארבע
האדם
הגדול
בענקים
הוא"
(יהו'
יד
,
טו).
וזה
האיש
הוליד
בן
וקרא
שמו
'ענק'
(ראה
יהו'
טו
,
יג)
,
ועל
שמו
נקראו
'ענקים'.
ולכך
יאמר
הכתוב
כי
שם
,
בחברון
,
אחימן
ששי
ותלמי
ילידי
ענק.
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
-
לומר
שבנה
אותה
ארבע
לבנו
ענק
שבע
שנים
לפני
הִבָּנות
צען
מצרים
,
שהיא
קדמונית;
להגיד
הפלגת
חיי
האנשים
האלה
,
כי
כאשר
הם
מופלגים
בקומתם
כן
ימיהם
ארוכים
מכל
האדם
,
כי
לאביהם
נבנתה
חברון
לפני
צען
מצרים
,
שנתקפלו
בה
כמה
דורות
מאז
ועד
עתה.
ויתכן
לרמוז
עוד
למה
שאמר
"השמנה
היא
אם
רזה"
(לעיל
,
כ)
,
כי
חברון
קדמונית
מאד
ועדיין
עושה
פירות
שמנים
וגדולים
,
כאשר
הגיד
באשכל
(ראה
להלן
,
כג);
וכל
שכן
הארץ
החדשה
,
שהיא
יותר
שמנה.
ואיפשר
כי
ארבע
הוא
אבי
אחימן
ששי
ותלמי
,
ועל
שם
שהיו
הענקים
ארבעה
יקראוהו
כן
,
וכן
פירש
רבנו
שלמה
(בר'
כג
,
ב);
והכתוב
שאמר
"קרית
ארבע
אבי
הענוק
היא
חברון"
(יהו'
טו
,
יג)
-
יהיה
פירושו:
אבי
הענקים;
על
כן
אמר:
"ענוק".
ו"ילידי
הענק"
(שם
,
יד)
-
בני
הגדול
בהם
,
כאשר
אמר:
"האדם
הגדול
בענקים
הוא"
(יהו'
יד
,
טו);
ולכך
באה
בו
הידיעה.
ונקראו
'ענקים'
על
יפיָם
וקומתם
,
כי
הם
ענקים
לגרגרות
(ע"פ
מש'
א
,
ט)
בני
האדם
,
כמו
שנקראו
"בני
האלהים"
בסדר
'בראשית'
(בר'
ו
,
ב)
,
כאשר
פירשתי
שם.
והנה
טעם
הכתוב:
ושם
אחימן
ששי
ותלמי
ילידי
הענק
הבונה
אותה
,
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
מיד
הענק
הזה
לפני
צען
מצרים;
ובעבור
כי
הבונה
את
חברון
ידוע
ומפורסם
,
כי
כן
שם
העיר
'קרית
ארבע'
,
אמר
נבנתה;
או
טעמו
,
שנבנתה
לאלה
,
שבְּנָאָהּ
להם
ארבע
אביהם
,
והנה
חיו
שנים
רבות
מאד
מיום
הוָסדה
ועד
עתה
(ע"פ
שמ'
ט
,
יח).
וחברון
שבע
שנים
נבנתה
לפני
צוען
מצרים
-
אחשוב
שיהיה
זה
המאמר
להורות
על
חשיבות
המקום
הזה
,
כי
צוען
היה
מקום
חשוב
מאד
בארץ
מצרים
,
ועם
כל
זה
היה
יותר
חשוב
חברון;
כי
כשנפוצו
על
פני
כל
הארץ
בוני
המגדל
(ראה
בר'
יא
,
ט)
,
ופרו
ורבו
מעט
מעט
עד
שמלאו
הארץ
(ע"פ
בר'
א
,
כח)
-
הנה
בלי
ספק
כשהיו
בונים
במקום
אחד
,
היו
בונים
במקום
היותר
חשוב
אשר
בו
,
וכאשר
היה
צר
להם
המקום
היו
בונים
במקום
אחר
שם
,
ואם
הוא
למטה
מהראשון
בחשיבות
(ראה
תנח'
שלח
ח).
ולזה
הוא
מבואר
,
שלא
נבנתה
חברון
קודם
צוען
מצרים
אלא
מפני
היותה
חשובה
יותר
ממנה.